שאלה: עשיתי חורים באוזניים עבור עגילים, אשת המקצוע שמה לי עגילים רפואיים זמניים, ואמרה לי שלא להוריד את העגילים הרפואיים למשך 3 שבועות, יש לי עור רגיש שהחור עלול להיסגר תוך זמן קצר.

אני צריכה לטבול מה עלי לעשות? אפשר לטבול עם העגילים, או שחובה להסיר אותם?

תשובה: נפסק בשולחן ערוך (יו”ד, קצח, כג): “השירים והנזמים והטבעות והקטלאות אם הם רפויים, אינם חוצצים, ואם הם מהודקים, חוצצים”.

הרמ”א (שם, סעף א) הוסיף:

“…ולכתחלה לא תטבול אפילו בדברים שאינן חוצצין, גזרה אטו דברים החוצצין”.

ובהלכות נטילת ידיים, פסק הרמ”א (או”ח, קסא, ג) בשם הבית יוסף:

“…צריך להסיר הטבעת מעל ידו בשעת נטילת ידים, ואפילו הוא רפוי…”.

כתבו הפוסקים שהדין זהה בטבילת נדה, שיש לכתחילה להסיר אף תכשיטים שהם רפויים (ראה אבני שהם, עמ’ תתקסו).

מכך ניתן להסיק, כי ההנחייה הבסיסית היא, כי לכתחילה הטבילה אמורה להתבצע ללא כל חציצה על הגוף מפני מי המקווה.

לפיכך, לכתחילה יש להוריד את כל התכשיטים לפני הטבילה, ובכלל זה יש להסיר את העגיל או את הנזם, טרם הטבילה.

עגיל/ נזם קבוע:

במידה ואין אפשרות להוריד את העגיל או הנזם כי הם קבועים, או שהסרתם כרוכה במאמץ וטורח, והאשה חפצה שלא להסירם לזמן רב, ניתן להקל לטבול עמהם (אבני שהם, עמ’ תתקע).

זאת בלבד שהטובלת תנקה את הנקב, ותוודא שלא הצטבר בו לכלוך.

מה טוב שבעת הטבילה במידת האפשר הטובלת תסובב מעט את העגיל או את הנזם בתוך מי המקווה, כדי להבטיח שמי המקווה נכנסים לנקב.

נשים המדקדקות במצוות, נמנעות מענידת תכשיטים שלא ניתן להסירם בעת הטבילה.

עגיל רפואי:

כאשר אשה עורכת חור חדש, וקובעים בתוכו עגיל למשך תקופה מסוימת עד להחלמה של החור, וניתנת המלצה רפואית שלא להסיר את העגיל כלל.

אזי הדין זהה, לכתחילה, יש להסיר לפני הטבילה.

כמובן לצמצם את שהות ההסרה למינימום (ניתן להסיר לפני הטבילה, ולהחזיר מיד לאחריה).

במידה ויש חשש שהחור ייסתם בפרק זמן כה קצר, אזי ניתן לטבול עם העגיל, כפי ההנחיה הכתובה לעיל (אבני שהם, עמ’ תתקעא).

בברכה,

איתיאל כ”ץ

רב משיב בבית ההוראה

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט 2873*