שאלה: בביתנו יש אשה גויה פיליפינית המטפלת באימי הקשישה, כמו כן לפעמים שוהה ביתנו אדם גוי חבר של בני, והם יושבים ומצטרפים לסעודה של שבת האם יש איסור בדבר להושיב גוי או גויה בסעודה של שבת.
תשובה: מעיקר הדין אין איסור בדבר שגוי יסעד בשולחן של שבת, אבל ראוי להשתדל עד כמה שניתן להרחיק מסעודה של שבת שלא יסעד בה גוי.
מקורות:
הנה בהלכות יום טוב נפסק בשולחן ערוך (סימן תקיב סעיף א) שאין מבשלים לצורך כותים ביום טוב, ודרשו חז”ל זאת מהפסוק אשר יאכל לכל נפש “הוא לבדו יעשה לכם”, לכם ולא לכותים לכם ולא לכלבים. לפיכך אסור להזמינו שמא ירבה בשבילו, ודוקא להזמינו.
ומבואר שרק ביום טוב שמותר לבשל אסרו חז”ל להזמין את הגוי לסעוד בביתנו שמא הישראל יבשל במיוחד בשבילו ואסור לבשל ביום טוב לגוי. אבל בשבת שבין כה אסור לבשל אין חשש להזמין את הגוי שהרי בין כך היהודי לא מבשל בשבת.
וכן פסק בשו”ע בהלכות שבת (סימן שכה סעיף א) שמותר לזמן א”י, בשבת. ומבואר בנושא כלים שם שרק ביו”ט אסור שמא יבשל בשבילו משא”כ בשבת שבין כך אסור לבשל מותר להזמין את הגוי.
אך ראיתי בספר הלכה ברורה (שם) שכתב שכל האמור לעיל אינו אלא מצד דיני שבת שהתירו חכמים בזה משום שלא חששו לשמא יוציא הגוי את האוכל מרשותו בשבת וגם לא חששו בזה לכך שהיהודי טורח בשבת להגיש מזון לפני מי שאינו מצווה להאכילו, אבל בודאי שאין להקל שישב בביתו לאכול ביחד עם הגוי בשבת קודש ובפרט יש להזהר בזה במקום שיש לחוש שיבואו לדבר דברי חול ומקח וממכר בשבת, וכל שכן אם בני ביתו נמצאים עמו שאין להסב לשלחן שבת קודש ביחד עם הגוי, ורק במקום צורך גדול וכשיש חשש שמא יזיק הדבר לישראל יש להקל מפני דרכי שלום.
וכן מי שיש לו משרתים ומשרתות בביתו לא יאכל עמהם בשלחן אחד אלא יתן להם האוכל שיאכלו לבדם נתינת אוכל בשבת לגוי הנמצא בחצר היהודי.
