שאלה: נשאלתי מבחור (אשכנזי) אשר סמוך על שולחן אביו, ובלילות חנוכה חוזר אביו לביתו בסביבות השעה עשר ואז מדליק נרות, האם ידליק נר חנוכה בזמן או ימתין לאביו שאלתו הייתה מבחינה מוסרית מחמת חשש פגיעה באביו שאולי יראה בכך רמז וביקורת שאינו נוהג כשורה.

אמנם לכאורה יש לדון גם מבחינה הלכתית, הרי בעצם בהדלקת האב – בעה”ב נתקיימה המצווה וכל שאר בני הבית מדליקים מדין מהדרין, האם שייך שידליק הבן מדין מהדרין קודם האב, או אולי יחשב הדלקת הבן שקדמה לאב כעיקר המצווה (אף שלכאורה צריך מינוי שליחות) והדלקת האב שאחריו כדין מהדרין.

תשובה: אין משנה סדר ההדלקה, ואף אם ידליק הבן קודם האב שניהם נחשבים שמדליקים מדינא, ולגבי התלבטותו המוסרית נראה שאם לא מוצא פתרון שיניח דעת האב, ימתין עם הדלקתו, וגדול השלום….

הרחבה ומקורות:

נחלקו הראשונים בגדר דין ‘מהדרין מן המהדרין’ (המובא במס’ שבת כא:), דעת הרמב”ם (פ”ד מהל’ חנוכה) שהוא תוספת על המהדרין ומוסיף והולך בכל יום כנגד כל בני הבית, ואילו דעת התוס’ שם  שחוזר לנר איש וביתו, כי אם יוסיף נרות בעבור כל בני הבית אין היכר למספר הימים, שיסברו שכך אנשים יש בבית.

ובשו”ע (תרע”א ס”ב) פסק המחבר כתוס’ והרמ”א כרמב”ם, אמנם כתב הרמ”א  שכל אחד מבני הבית ידליק, בשונה מהרמב”ם שדעתו שבעה”ב ידליק בעבור כולם, וסיבת הדבר כמשתמע מדבריו בדרכי משה שם שלא יקשה דברי התוס’ שאין היכר למספר הימים, וממילא כשכל אחד מדליק במקום מיוחד ניכר בכל אחד גם מספר הימים (וע”ש שהביא שאף תוס’ יודו שבאופן זה אפשר להדליק יותר). אמנם עדיין צ”ע שלאחר שכ”א מדליק ומברך בניגוד לשיטת הרמב”ם שרק בעה”ב מדליק ומברך, מדוע לא יחשב כברכה לבטלה? ובכלל צ”ע כיצד מברכים על הידור, הלא ברור שאדם שלא היה לו נרות כמספר הנצרך בדין ההידור של אותו היום והדליק ובירך על נר אחד ואח”כ נזדמנו לו נרות נוספים ומדליקם אינו מברך על ההידור (כמובא במ”ב תרע”ב סק”ו), וא”כ אף בזה הלא יצאו ייד”ח בהדלקת בעה”ב, והדלקתם אינה אלא מדין הידור.

העניין מוסבר בדברי רע”א (תנינא סי’ יג’) שכתב שמכיוון שרצונם להיות מהמהדרין כוונתם שלא לצאת בשל זה המדליק וממילא מחויבים מדינא, וכמו שכתב מ”א (תרע”ז סק”ט) לגבי אדם שאינו בביתו שעל אף שאשתו מדליקה עליו בתוך ביתו יכול להחמיר ולהדליק (עי’ תה”ד סי’ ק”א) ואין בזה משום ברכה לבטלה, מכיוון שאינו רוצה לצאת בשל אשתו ממילא חל חיוב עליו. (ועפ”ז מוסברים כמה עניינים נוספים, ואכמ”ל).

ע”פ ההגדרה הנ”ל פשוט שאין משנה סדר ההדלקה והבן יכול להדליק קודם האב, וכמובן רק אם יודע שלא יקפיד האב, שהרי גדול השלום וכמו שנר שבת דוחה נר חנוכה…

(ונראה שלספרדים שרק בעה”ב מדליק, אם הדליק אחד מבני הבית לפניו ללא שמינהו שליח, לא יצאו ידי חובה וידליק בעה”ב בברכה, אמנם אם הדליקה אשתו יצאו ידי חובה שאשתו כגופו).

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט 2873*