שאלה: כידוע הכלה לפני החתונה סופרת שבעה נקיים וטובלת סמוך לחתונתה, ויש לדון האם מותר לדחות את החתונה שמא זה נחשב להיסח הדעת שמצריכה ספירת שבעה נקיים מחדש או שמא לא נחשב להיסח הדעת ומותר לדחות את התאריך בו קבעו בני הזוג להינשא.

תשובה: והנה בסימן קצב סעיף ג’ כתב השולחן ערוך שאם דחו את הנישואין, אף על פי שישבה שבעה נקיים, צריכה לחזור וליישב שבעה נקיים, כשיחליטו להינשא. והרמ”א מוסיף שאף על פי שבדקה עצמה בימים שבינתיים, צריכה לבדוק מחדש.

בימים קשים אלו, שמענו על מקרים שחתונות נידחו לתאריך אחר, או עדיין ללא תאריך, עקב המצב הקשה, או בגלל הוראות פיקוד העורף שהגבילו את מספר המשתתפים, או עקב בני משפחה שמגויסים ועוד.

וכן יש להורות על כמה פתרונות שיכולים למנוע מהכלה לספור שבעה נקיים נוספים ונחלק בין המקרים השונים, כיצד נעשית דחיית החתונה והדינים המשתנים בין מקרה למקרה.

בגמרא נידה (דף סו.) ”אמר רבא, תבועה לינשא ונתפייסה צריכה שתשב שבעה נקיים” פירושו של דבר שברגע שקבעו בני הזוג להינשא והסכימה הכלה להצעת החתן עליה לספור שבעה נקיים ופסקו רוב הראשונים שאפילו בדקה ולא ראתה, צריכה לספור שבעה נקיים.

ונחלקו רבותינו בחיוב ובגדרים של ספירת שבעה נקיים בעקבות ההסכמה להינשא. הראב”ד כתב שצריכה לספור ולבדוק בדיקה אחת בשבעה ימים, ולא עושה הפסק טהרה. אומנם הרשב”א כתב שצריכה למתינה שבעה ימים ורואה שלא מגיע הדם, ולא בודקת ולא עושה הפסק טהרה. הרא”ש נקט בדעה המחמירה ביותר לצריכה את הכלה לבדוק כל שבעת הימים, ולהר”ן גם חייבת בהפסק טהרה ובבדיקות ככל אשה שראתה דם.

והנה השולחן ערוך פסק כראשונים שמצריכים בדיקה כל שבעת ימי הנקיים, אף שלא עושה הפסק טהרה, והרמ”א הוסיף שבודקת כל יום, אך בדיעבד אם בדקה פעם אחת כל שבעת הימים, זה מועיל ויכולה לטבול על פי בדיקה זו.

ועיין למה שכ’ הש”ך שעכשיו נהגו להחמיר ולעשות הפסק טהרה, וכן מוסיף הש”ך שמה שאנו פוסקים שבדקה רק פעם אחת בשבעת הימים מועיל, זה רק אם הבעיה זה החשש מדם חימוד אבל אם הכלה גם נדה, אז דינה ככל אשה נדה, שצריכה לפחות שתי בדיקות וכו’, ולפי זה העיר תורת השלמים (ס”ק ג) שכיום שבתולות לא טובלות, אי אפשר להקל שמספיק בדיעבד בדיקה אחת אלא צריכה לעשות הפסק טהרה ולספור שבעה נקיים כדת וכדין כל אשה נדה.

אומנם באנו לדון בדין שהתבטלו הנישואין במועד הראשון, וכבר ספרה שבעה נקיים ואפילו טבלה וקבעו את החתונה למועד שני לפני שקיבלה ווסת נוספת.

והנה בסימן קצב סעיף ג’ כתב השולחן ערוך שאם דחו את הנישואין, אף על פי שישבה שבעה נקיים, צריכה לחזור וליישב שבעה נקיים, כשיחליטו להינשא. והרמ”א מוסיף שאף על פי שבדקה עצמה בימים שבינתיים, צריכה לבדוק מחדש.

הב”ח כתב שדווקא אם דחו את החתונה, מתוך מריבה וסיכמו שלא ישאו זה את זה, ואחר כך חזרו ונתפייסו להינשא, צריכה לספור שוב, אבל אם דחו את החתונה ובאותו יום שדחו את החתונה סיכמו על תאריך אחר, לא צריכה לספור שבעה נקיים מחדש, ואם סיכמו לדחות את החתונה לתאריך אחר לא מתוך מריבה אלא מתוך צורך אחר אבל לא סיכמו ביום הדחיה על תאריך מוסכם, ואחר כמה ימים קבעו תאריך חדש, פוסק הב”ח שאם בדקה בימים האלה היה מקום לומר שלא צריכה לספור מחדש שבעה נקיים, אבל אנו חוששים שמא לא בדקה יפה ולכן גם במקרה הזה תצטרך לספור מחדש שבעה נקיים,

הש”ך הביא את שיטת המשאת בנימין, שגם במקרה ודחו את החתונה ללא קביעת תאריך חדש, אבל הכלה בדקה בימים של הדחיה, לא צריכה לספור מחדש, והוא חולק על הרמ”א שגם שבודקת צריכה לספור מחדש, אבל למעשה הוא לא רצה להקל ולכן הדין כמו שכתב הרמ”א,

דין נוסף שיש לדון בו וליתן עליו את הדעת הוא מה קורה במקרה שהחתן לא בא לזמן שקבעו את החתונה, משום אונס וכו’, כותב המשאת בנימין שלא צריכה לספור שבעה נקיים מחדש במקרה שבדקה בימים האלה, וכך פסק הש”ך, אבל הט”ז חלק על המשאת בנימין ובמקרה שהחתן לא בא צריכה לספור שבעה נקיים.

והיום שיש לנו טלפונים ותקשורת, והחתן לא מגיע ולא מעדכן שהוא מאחר כותב השבט הלוי וכן מובא מהחתם סופר ששיש בעיה של היסח הדעת, ונראה מדברי טהרת הבית, שגם כיום יש מקום להקל ולומר שהחתן לא יכל להודיע לכלה על האיחור, ולכן הכלה לא מסיחה דעת, וכמובן שבאותו יום שהתכוננו והגיעו מוזמנים, והחתן לא מגיע ומתקשרים ואין מענה, ולאחר כמה שעות החתן בא, לא צריכה לספור שוב שבעה נקיים.

ובטהרת הבית [ח”א עמ’ תפה], מביא את הדין שדחו את החתונה מתוך קטטה ולא קבעו זמן אחר, שצריכה לאחר קביעת הזמן החדש, לספור שבעה נקיים ולטבול, וכן את הדין שאם באותו יום של הדחייה קבעו תאריך חדש, וכמובן שהיא ממשיכה לבדוק, אז לא צריכה לספור שוב שבעה נקיים אבל הוא מוסיף דין חשוב שהתאריך החדש נקבע תוך חודש לתאריך הישן, כי אם התאריך החדש הוא יותר מחודש מהתאריך הישן, צריכה שוב לספור שבעה נקיים.

למעשה כיום ששני הצדדים דוחים את תאריך החתונה מתוך הבנה למצב, וקבעו זמן אחר

1. אם קבעו באותו יום תאריך חדש תוך חודש למצב הישן, לא צריכה לחזור ולטבול.
2. אם דחו את החתונה לתאריך רחוק יותר מחודש לתאריך הישן צריכה לחזור לספור ולטבול שנית.
3. אם דחו את החתונה ללא קביעת תאריך חדש, נראה שצריכה לחזור שוב לאחר קביעת התאריך החדש, לספור שבעה נקיים ולטבול, אפי’ שבדקה בינתיים.
4. אם דחו את החתונה והחליטו שלא לקבוע תאריך באותו יום, ולאחר כמה שעות קבעו זמן חדש, לא צריכה לחזור לספור ולטבול.

ונסיים שנזכה בעז”ה ל- ”עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול חתן וכו”’.

לשאלות בהלכה תקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*