תענית חתן וכלה בכ”ד כסלו

הרב יעקב

לוי

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

שאלה: המתחתנים בלילה ראשון של חנוכה, והם מקהילות שנהגו לצום בערב חתונתם האם יצומו בערב חנוכה ?

 

תשובה: מכיוון שאין תענית זו נוהגת בימים מיוחדים, ולחלק מהפוסקים נשארה על כנה תקנה קדומה שלא להתענות בערב חנוכה, ע”כ עדיף שלא להתענות, ובכל מקרה לא יאכלו מותרות.

 

הרחבה ומקורות:

הרמ”א באהע”ז סי’ ס”א ס”א הביא שנהגו שהחתן והכלה מתענין ביום חופתם (וכתב מהר”ם מינץ סי’ ק”ט שני טעמים בדבר: א. משום שהוא יום סליחה שלהם ונמחלים עוונותיהם  ב. שמא ישתכרו ולא תהיה דעתם מיושבת עליהם, ועי’ טעמים נוספים ברוקח סי’ שנ”ג, ברשב”ץ סי’ תס”ה, ובמהר”י ברונא סי’ צ”ג).

מנהג זה התקבל יותר בקרב קהילות אשכנז, ולגבי הספרדים הרוצים להחמיר בזה כתב מרן (יב”א ח”ג אהע”ז סימן ט): ‘ולפע”ד הרוצים להחמיר בזה לא עושים יפה, שהיא קולא הבאה לידי חומרא לדחות יום טוב שלו בשביל כך… ומכ”ש בזה”ז שירדה חולשא רבה בעולם, וכ”ש הכלות שאין צריך שיתענו ביום חופתן… ואל תשיבני מאיזה חכמים שאמרו שהחתנים צריכים להתענות גם כאן בא”י, שאין ספק שנעלם מעיניהם דברי כל האחרונים מגדולי רבני הספרדים וארצות המזרח, שהעידו בגדלם שאין אנו נוהגים כן… ורק האשכנזים שנהגו פה להתענות ישארו במנהגם’.

חנוכה
חנוכה

אף לנוהגים להתענות, אין תענית זו נוהגת בימים מיוחדים, וע”כ כתב רמ”א בסי’ תקע”ג שאין להתענות בחנוכה, והביא המ”ב שם שאף בפורים, אסרו חג, ט”ו באב, ט”ו בשבט, אין מתענין, (והאריכו הפוסקים לדון לגבי עוד תאריכים, ולגבי זיווג שני, ואכמ”ל), ויש מקילין בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון. ולפ”ז בערב חנוכה שאומרים בו תחנון (בשחרית) היה צריך להתענות, אך נראה כי תאריך זה ייחודי, ואף שאין לאסור בו לגמרי התענית, עדיף שלא להתענות, וכדלהלן: חנוכה ופורים הינם שני התאריכים היחידים שנשארו ממגילת תענית שהם ימים שאסור להתענות בהם משום נסים שנעשו בהם, ויש מהם שאף לפניהם ואחריהם אסור (כמבואר במס’ ר”ה יח: – יט:). ובטור (או”ח תרפ”ו) הביא להלכה שאף שחנוכה ופורים עצמם לא בטלו אך הימים שלפניהם ואחריהם בטלו שאינם עדיפים משאר הימים שבטלו, ומותר להתענות בהם, וכך פסק בשו”ע שם ובסי’ תקע”ג, אמנם יש מהאחרונים שחלקו (עי’ ב”ח שם ופר”ח) ואסרו להתענות בערב חנוכה (ושונה פורים, ששם תקנו חז”ל להתענות תענית אסתר בערב פורים עוד קודם שבטלה מגילת תענית, או משום שפורים הוא מדברי קבלה שהוא כדברי תורה שאינם צריכים חיזוק, עי’ גי’ מהרש”א בסי’ תקע”ג).

ונראה שהכרעת הפוסקים שלכתחילה לא יתענו ביום זה ואפילו תענית יחיד, וכפי שהביא המ”א והמשנה ברורה שם שיש שנהגו להתענות בערב חנוכה תמורת ערב ר”ח (שחל בתוך ימי החנוכה) ואין לשנות מנהגם, משמע שרק משום שנהג כך ויש בזה חשש נדר (עי’ באה”ט תר”ע סק”ב) אך ללא טעם זה אין להתענות, וע”כ נראה שהוא הדין בתענית חתן ביום זה (אך צריך ליזהר שלא יהא רודף אחר מותרות מאכל ומשתה, כלשון הבית שמואל באהע”ז שם).

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*