שאלה: כמה זמן צריכה להמתין אשה מעוברת או יולדת או מינקת שאכלה בשר ורוצה לאכול מאכלי חלב.

תשובה: מעוברת או יולדת או מניקה שאכלו בשר, ומרגישות צורך לאכול מאכלי חלב (כגון חולשה, או מחסור בחלב במניקה), די להן בהמתנת שעה אחת בין אכילת הבשר למאכלי החלב. ולפני אכילת מאכלי החלב עליהן לברך ברכת המזון או ברכה אחרונה על הבשר.

כתב בשו”ע (יו”ד סי’ פ”ט סעי’ א’), שהאוכל בשר לא יאכל גבינה עד שימתין שש שעות. והרמ”א כתב, שיש אומרים שאין צריך להמתין כלל, אלא יברך ברכת המזון, ידיח ויקנח פיו, ומותר לאכול גבינה. עוד כתב הרמ”א, שהמנהג הפשוט במדינות אלו להמתין אחר אכילת בשר שעה אחת, ואח”כ מותר לאכול גבינה. וסיים הרמ”א, ויש מדקדקים להמתין שש שעות בין אכילת בשר לגבינה, וכן נכון לעשות.

הש”ך (שם ס”ק ח’) כתב בשם המהרש”ל, שכל מי שיש בו ריח תורה ראוי לו להמתין שש שעות בין בשר לחלב. וכתב החכמת אדם (כלל מ’ סעי’ י”ג), שכן המנהג הפשוט במדינות אלו. וכן כתב הפרי מגדים (יו”ד סי’ פ”ט שפ”ד ס”ק ח’). ובערוך השולחן (יו”ד סי’ פ”ט סעי’ ז’) כתב, וכן המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל להמתין שש שעות וחלילה לשנות, ובזה נאמר פורץ גדר וגו’.

כתב החכמת אדם (כלל מ’ סעי’ י”ג): ומכל מקום לצורך חולי קצת, נראה לי פשוט, דיש להתיר אפילו אכל בשר בהמה לאחר שימתין שעה ויחטט שיניו לאחר ברכת המזון. וכן כתב בבן איש חי (שנה שניה פרשת שלח אות י”א). וכן כתב בערוה”ש (שם). ובבדי השולחן (סי’ פ”ט ציונים ס”ק נ”ד) דייק מדברי החכמ”א, שאע”פ שאינו חולה ממש ולא נפל למשכב, רק שיש לו מיחוש הוא בככל ההיתר.

בשו”ת שלמת חיים (לגרי”ח זוננפלד, חיו”ד סי’ תט”ז) פסק, שיולדת תוך ל’ יום מהלידה, וכן מעוברת ומיניקת שמרגישות שצריכות לאכול מאכלי חלב, מותר להם לאכול לאחר המתנת שעה מאכילת בשר. וכדברי החכמ”א לגבי חולה. וכן פסק בשו”ת יחוה דעת (ח”ג סי’ נ”ח ד”ה ודע), שיולדת תוך ל’, ומעוברת שיש לה צער, ומיניקת הסובלת מחוסר חלב, יש להקל להן לאכול מאכלי חלב בהמתנת שעה אחת אחר אכילת בשר, וכדברי החכמ”א לגבי חולה.

העולה לדינא, מעוברת או יולדת או מניקה שאכלו בשר, ומרגישות צורך לאכול מאכלי חלב (כגון חולשה, או מחסור בחלב במניקה), די להן בהמתנת שעה אחת בין אכילת הבשר למאכלי החלב. ולפני אכילת מאכלי החלב עליהן לברך ברכת המזון או ברכה אחרונה על הבשר.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*