איחור הדלקת נרות חנוכה לאישה: הלכה ושלום בית
למרות שמעיקר הדין אישה אינה חייבת להיות נוכחת בהדלקת נרות חנוכה, על הבעל להמתין לאשתו אם הוא חש שהיא תצטער מאי-נוכחותה או אם הדבר חשוב לה. המתנה זו מותרת גם אם היא דוחה את ההדלקה מעבר לחצי שעה שלאחר צאת הכוכבים, במיוחד למען שלום בית. הרב ינון קסב, מורה הוראה, מדגיש כי חשיבות שלום הבית גוברת, וכי הדלקת נרות משותפת יוצרת אווירה משפחתית תקינה. פוסקים שונים, כולל הגרי"ש אלישיב זצוק"ל והגרב"צ אבא שאול זצוק"ל, תומכים בגמישות זו למען הרמוניה משפחתית.
תשובה: מעיקר הדין אין על אישה חיוב להיות בהדלקת נרות חנוכה אך במידה והבעל מרגיש שאם לא ימתין לאשתו בזמן הדלקת הנרות, האישה תצטער מזה, לדוגמה כאשר כל בני הבית נמצאים ורק האישה לא נמצאת, או ששומע כשמדברת עימו שחשוב לה להיות בהדלקת הנרות, יש להמתין לה גם אם ההדלקה תדחה מעבר לחצי שעה שלאחר צאת הכוכבים.
מקורות:
בספר פניני חנוכה (עמ' קעג-קעד) כתב בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שאדם שאשתו חוזרת לבית לאחר זמן הדלקת הנרות ורצונה שימתין לה בעלה עם הדלקת הנרות עד שתחזור, ויש בכך משום שלום בית, שאין להמתין לה אלא אם כן היא חוזרת בתוך פרק זמן של חצי שעה שלאחר צאת הכוכבים, כיוון שעיקר זמן הדלקת הנרות הוא עד חצי שעה מצאת הכוכבית וכל זה דווקא מתי שמדליקים בפתח הבית אך כאשר מדליקים בתוך הבית או על אדן החלון יש להמתין עד שהאישה תחזור הביתה.
גם בספר נר ציון (להגר"נ בן סיניור) כתב בשם הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל שעדיף לא לאחר אך במידה והדבר גורם למחלוקת אפשר להקל לאחר את ההדלקה.
מצד שני, בכתב עת קובץ מבית הלוי (ח"י עמ' ג') כתב שיש לחכות לאישה וידליק לאחר חצי שעה מצאת הכוכבים, וזאת גם אם ההדלקה היא מחוץ לבית וביאר שם (בהערה יא) שהרי מצאנו שנר שבת ונר חנוכה נר שבת עדיף ודוחה נר חנוכה לגמרי (הינו שלא ידליק נר חנוכה כלל) מטעמי שלום בית, כל שכן שבמקרה הנדון מדובר על איחור זמן ההדלקה ולא ביטולה לגמרי.
והנה המעיין בלשון ההלכה שמובא שם (בכתב העת האמור לעיל) כתב וזה לשונו "כשהאישה חוזרת מאוחר לסיבה כל שהיא, ימתין לה בעלה בהדלקה אף אם הוא מהמדליקים בחוץ". משמע לכאורה שלא הצריך לבדוק עם האישה כמה זה מפריע לה, אלא פסק בפשיטות שכל איחור של האישה יחכה לה, ועל אף שבהערה כתב שהטעם הוא משום שלום בית נראה שראה חשיבות בכך שהאישה תהיה בעת ההדלקה משום שלום בית.
ויש להוכיח זאת עוד ממה שכתב בהערה (בכתב העת האמור לעיל, ח"י עמ' ג') ממרן שבט הלוי שהיה נוהג שאם לאישה היה יוצא ליל טבילה בחנוכה, הייתה הולכת קודם לטבול כמנהגה ואח"כ היו מדליקים יחדיו. לכן נראה מדבריו שיש חשיבות שהאישה תהיה בזמן הדלקת הנרות משום שלום בית גם אם היא לא דיברה עמו או שלא הרגיש שזה מפריע לה.
במאמר מוסגר יצוין כי יש לדון מה ענין שלום בית בחיוב הלכתי שמצווה בו הבעל ונראה כי ההסבר הוא שהמונח שלום בית בהקשר זה אין משמעו דווקא כעס ומריבה (כי לא סביר שהאישה תכעס או תפגע מחיוב הלכתי שמצווה בו הבעל) אלא שהדרך הנכונה וההתנהלות התקינה היא שבני הזוג מדליקים את נרות החנוכה יחדיו, באווירה משפחתית.
הרב ינון קצב
דיין בבית דין עוד יוסף חי באלעד ודמו"ץ בקהילת בני הישיבות פרדס כץ בני ברק
לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט 2873*
