היתר אכילת בשר ספק חלק לחיילים במלחמה
תשובה: מותר לחייל לאכול את הבשר, אף שישנו ספק אולי אינו חלק.
מהם המקורות ההלכתיים הדנים בבדיקת סירכות הריאה ובאכילת בשר במצבי ספק?
המקורות ההלכתיים הדנים בבדיקת סירכות הריאה ובאכילת בשר במצבי ספק כוללים את תשובת הרשב"א (סימן שד) המחמירה מאוד נגד מישוש סירכות, ואת השולחן ערוך (סימן לט סעיף י') המצטרף להחמרה וקובע כי הנוהג למעך סירכות כאילו מאכיל טרפות. לעומת זאת, הרמ"א (שם סעיף יג) מביא דעה מקילה המתירה למשמש ולמעך סירכות, בטענה שסירכא אמיתית לא תתנתק, וכל מה שמתמעך הוא ריר בעלמא, ומציין שנהגו כן במדינות אשכנז. ביאור הגר"א מציין את חומרת הרשב"א. פסיקות מאוחרות יותר, כמו ביביע אומר ובילקוט יוסף (סימן כט אות ד), נוטות להקל במצבי ספק, במיוחד בסעודות מצווה או במצבי מלחמה, תוך הסתמכות על ספק ספיקא ועל כך שבדיקת הריאה היא מדרבנן. הרב חננאל אוחיון והרב אלחנן פרץ שליט"א אף הם נוטים להקל במצב מלחמה, תוך התחשבות במורל החיילים ובקיומם של שני ספיקות בדין דרבנן.
המקורות ההלכתיים הדנים בבדיקת סירכות הריאה ובאכילת בשר במצבי ספק כוללים את תשובת הרשב"א (סימן שד) המחמירה מאוד נגד מישוש סירכות, ואת השולחן ערוך (סימן לט סעיף י') המצטרף להחמרה וקובע כי הנוהג למעך סירכות כאילו מאכיל טרפות. לעומת זאת, הרמ"א (שם סעיף יג) מביא דעה מקילה המתירה למשמש ולמעך סירכות, בטענה שסירכא אמיתית לא תתנתק, וכל מה שמתמעך הוא ריר בעלמא, ומציין שנהגו כן במדינות אשכנז. ביאור הגר"א מציין את חומרת הרשב"א. פסיקות מאוחרות יותר, כמו ביביע אומר ובילקוט יוסף (סימן כט אות ד), נוטות להקל במצבי ספק, במיוחד בסעודות מצווה או במצבי מלחמה, תוך הסתמכות על ספק ספיקא ועל כך שבדיקת הריאה היא מדרבנן. הרב חננאל אוחיון והרב אלחנן פרץ שליט"א אף הם נוטים להקל במצב מלחמה, תוך התחשבות במורל החיילים ובקיומם של שני ספיקות בדין דרבנן.
המקורות ההלכתיים הדנים בבדיקת סירכות הריאה ובאכילת בשר במצבי ספק כוללים את תשובת הרשב"א (סימן שד) המחמירה מאוד נגד מישוש סירכות, ואת השולחן ערוך (סימן לט סעיף י') המצטרף להחמרה וקובע כי הנוהג למעך סירכות כאילו מאכיל טרפות. לעומת זאת, הרמ"א (שם סעיף יג) מביא דעה מקילה המתירה למשמש ולמעך סירכות, בטענה שסירכא אמיתית לא תתנתק, וכל מה שמתמעך הוא ריר בעלמא, ומציין שנהגו כן במדינות אשכנז. ביאור הגר"א מציין את חומרת הרשב"א. פסיקות מאוחרות יותר, כמו ביביע אומר ובילקוט יוסף (סימן כט אות ד), נוטות להקל במצבי ספק, במיוחד בסעודות מצווה או במצבי מלחמה, תוך הסתמכות על ספק ספיקא ועל כך שבדיקת הריאה היא מדרבנן. הרב חננאל אוחיון והרב אלחנן פרץ שליט"א אף הם נוטים להקל במצב מלחמה, תוך התחשבות במורל החיילים ובקיומם של שני ספיקות בדין דרבנן.
המקורות ההלכתיים הדנים בבדיקת סירכות הריאה ובאכילת בשר במצבי ספק כוללים את תשובת הרשב"א (סימן שד) המחמירה מאוד נגד מישוש סירכות, ואת השולחן ערוך (סימן לט סעיף י') המצטרף להחמרה וקובע כי הנוהג למעך סירכות כאילו מאכיל טרפות. לעומת זאת, הרמ"א (שם סעיף יג) מביא דעה מקילה המתירה למשמש ולמעך סירכות, בטענה שסירכא אמיתית לא תתנתק, וכל מה שמתמעך הוא ריר בעלמא, ומציין שנהגו כן במדינות אשכנז. ביאור הגר"א מציין את חומרת הרשב"א. פסיקות מאוחרות יותר, כמו ביביע אומר ובילקוט יוסף (סימן כט אות ד), נוטות להקל במצבי ספק, במיוחד בסעודות מצווה או במצבי מלחמה, תוך הסתמכות על ספק ספיקא ועל כך שבדיקת הריאה היא מדרבנן. הרב חננאל אוחיון והרב אלחנן פרץ שליט"א אף הם נוטים להקל במצב מלחמה, תוך התחשבות במורל החיילים ובקיומם של שני ספיקות בדין דרבנן.
המקורות ההלכתיים הדנים בבדיקת סירכות הריאה ובאכילת בשר במצבי ספק כוללים את תשובת הרשב"א (סימן שד) המחמירה מאוד נגד מישוש סירכות, ואת השולחן ערוך (סימן לט סעיף י') המצטרף להחמרה וקובע כי הנוהג למעך סירכות כאילו מאכיל טרפות. לעומת זאת, הרמ"א (שם סעיף יג) מביא דעה מקילה המתירה למשמש ולמעך סירכות, בטענה שסירכא אמיתית לא תתנתק, וכל מה שמתמעך הוא ריר בעלמא, ומציין שנהגו כן במדינות אשכנז. ביאור הגר"א מציין את חומרת הרשב"א. פסיקות מאוחרות יותר, כמו ביביע אומר ובילקוט יוסף (סימן כט אות ד), נוטות להקל במצבי ספק, במיוחד בסעודות מצווה או במצבי מלחמה, תוך הסתמכות על ספק ספיקא ועל כך שבדיקת הריאה היא מדרבנן. הרב חננאל אוחיון והרב אלחנן פרץ שליט"א אף הם נוטים להקל במצב מלחמה, תוך התחשבות במורל החיילים ובקיומם של שני ספיקות בדין דרבנן.
המקורות ההלכתיים הדנים בבדיקת סירכות הריאה ובאכילת בשר במצבי ספק כוללים את תשובת הרשב"א (סימן שד) המחמירה מאוד נגד מישוש סירכות, ואת השולחן ערוך (סימן לט סעיף י') המצטרף להחמרה וקובע כי הנוהג למעך סירכות כאילו מאכיל טרפות. לעומת זאת, הרמ"א (שם סעיף יג) מביא דעה מקילה המתירה למשמש ולמעך סירכות, בטענה שסירכא אמיתית לא תתנתק, וכל מה שמתמעך הוא ריר בעלמא, ומציין שנהגו כן במדינות אשכנז. ביאור הגר"א מציין את חומרת הרשב"א. פסיקות מאוחרות יותר, כמו ביביע אומר ובילקוט יוסף (סימן כט אות ד), נוטות להקל במצבי ספק, במיוחד בסעודות מצווה או במצבי מלחמה, תוך הסתמכות על ספק ספיקא ועל כך שבדיקת הריאה היא מדרבנן. הרב חננאל אוחיון והרב אלחנן פרץ שליט"א אף הם נוטים להקל במצב מלחמה, תוך התחשבות במורל החיילים ובקיומם של שני ספיקות בדין דרבנן.
המקורות ההלכתיים הדנים בבדיקת סירכות הריאה ובאכילת בשר במצבי ספק כוללים את תשובת הרשב"א (סימן שד) המחמירה מאוד נגד מישוש סירכות, ואת השולחן ערוך (סימן לט סעיף י') המצטרף להחמרה וקובע כי הנוהג למעך סירכות כאילו מאכיל טרפות. לעומת זאת, הרמ"א (שם סעיף יג) מביא דעה מקילה המתירה למשמש ולמעך סירכות, בטענה שסירכא אמיתית לא תתנתק, וכל מה שמתמעך הוא ריר בעלמא, ומציין שנהגו כן במדינות אשכנז. ביאור הגר"א מציין את חומרת הרשב"א. פסיקות מאוחרות יותר, כמו ביביע אומר ובילקוט יוסף (סימן כט אות ד), נוטות להקל במצבי ספק, במיוחד בסעודות מצווה או במצבי מלחמה, תוך הסתמכות על ספק ספיקא ועל כך שבדיקת הריאה היא מדרבנן. הרב חננאל אוחיון והרב אלחנן פרץ שליט"א אף הם נוטים להקל במצב מלחמה, תוך התחשבות במורל החיילים ובקיומם של שני ספיקות בדין דרבנן.
המקורות ההלכתיים הדנים בבדיקת סירכות הריאה ובאכילת בשר במצבי ספק כוללים את תשובת הרשב"א (סימן שד) המחמירה מאוד נגד מישוש סירכות, ואת השולחן ערוך (סימן לט סעיף י') המצטרף להחמרה וקובע כי הנוהג למעך סירכות כאילו מאכיל טרפות. לעומת זאת, הרמ"א (שם סעיף יג) מביא דעה מקילה המתירה למשמש ולמעך סירכות, בטענה שסירכא אמיתית לא תתנתק, וכל מה שמתמעך הוא ריר בעלמא, ומציין שנהגו כן במדינות אשכנז. ביאור הגר"א מציין את חומרת הרשב"א. פסיקות מאוחרות יותר, כמו ביביע אומר ובילקוט יוסף (סימן כט אות ד), נוטות להקל במצבי ספק, במיוחד בסעודות מצווה או במצבי מלחמה, תוך הסתמכות על ספק ספיקא ועל כך שבדיקת הריאה היא מדרבנן. הרב חננאל אוחיון והרב אלחנן פרץ שליט"א אף הם נוטים להקל במצב מלחמה, תוך התחשבות במורל החיילים ובקיומם של שני ספיקות בדין דרבנן.
המקורות ההלכתיים הדנים בבדיקת סירכות הריאה ובאכילת בשר במצבי ספק כוללים את תשובת הרשב"א (סימן שד) המחמירה מאוד נגד מישוש סירכות, ואת השולחן ערוך (סימן לט סעיף י') המצטרף להחמרה וקובע כי הנוהג למעך סירכות כאילו מאכיל טרפות. לעומת זאת, הרמ"א (שם סעיף יג) מביא דעה מקילה המתירה למשמש ולמעך סירכות, בטענה שסירכא אמיתית לא תתנתק, וכל מה שמתמעך הוא ריר בעלמא, ומציין שנהגו כן במדינות אשכנז. ביאור הגר"א מציין את חומרת הרשב"א. פסיקות מאוחרות יותר, כמו ביביע אומר ובילקוט יוסף (סימן כט אות ד), נוטות להקל במצבי ספק, במיוחד בסעודות מצווה או במצבי מלחמה, תוך הסתמכות על ספק ספיקא ועל כך שבדיקת הריאה היא מדרבנן. הרב חננאל אוחיון והרב אלחנן פרץ שליט"א אף הם נוטים להקל במצב מלחמה, תוך התחשבות במורל החיילים ובקיומם של שני ספיקות בדין דרבנן.
המקורות ההלכתיים הדנים בבדיקת סירכות הריאה ובאכילת בשר במצבי ספק כוללים את תשובת הרשב"א (סימן שד) המחמירה מאוד נגד מישוש סירכות, ואת השולחן ערוך (סימן לט סעיף י') המצטרף להחמרה וקובע כי הנוהג למעך סירכות כאילו מאכיל טרפות. לעומת זאת, הרמ"א (שם סעיף יג) מביא דעה מקילה המתירה למשמש ולמעך סירכות, בטענה שסירכא אמיתית לא תתנתק, וכל מה שמתמעך הוא ריר בעלמא, ומציין שנהגו כן במדינות אשכנז. ביאור הגר"א מציין את חומרת הרשב"א. פסיקות מאוחרות יותר, כמו ביביע אומר ובילקוט יוסף (סימן כט אות ד), נוטות להקל במצבי ספק, במיוחד בסעודות מצווה או במצבי מלחמה, תוך הסתמכות על ספק ספיקא ועל כך שבדיקת הריאה היא מדרבנן. הרב חננאל אוחיון והרב אלחנן פרץ שליט"א אף הם נוטים להקל במצב מלחמה, תוך התחשבות במורל החיילים ובקיומם של שני ספיקות בדין דרבנן.
המקורות ההלכתיים הדנים בבדיקת סירכות הריאה ובאכילת בשר במצבי ספק כוללים את תשובת הרשב"א (סימן שד) המחמירה מאוד נגד מישוש סירכות, ואת השולחן ערוך (סימן לט סעיף י') המצטרף להחמרה וקובע כי הנוהג למעך סירכות כאילו מאכיל טרפות. לעומת זאת, הרמ"א (שם סעיף יג) מביא דעה מקילה המתירה למשמש ולמעך סירכות, בטענה שסירכא אמיתית לא תתנתק, וכל מה שמתמעך הוא ריר בעלמא, ומציין שנהגו כן במדינות אשכנז. ביאור הגר"א מציין את חומרת הרשב"א. פסיקות מאוחרות יותר, כמו ביביע אומר ובילקוט יוסף (סימן כט אות ד), נוטות להקל במצבי ספק, במיוחד בסעודות מצווה או במצבי מלחמה, תוך הסתמכות על ספק ספיקא ועל כך שבדיקת הריאה היא מדרבנן. הרב חננאל אוחיון והרב אלחנן פרץ שליט"א אף הם נוטים להקל במצב מלחמה, תוך התחשבות במורל החיילים ובקיומם של שני ספיקות בדין דרבנן.
המקורות ההלכתיים הדנים בבדיקת סירכות הריאה ובאכילת בשר במצבי ספק כוללים את תשובת הרשב"א (סימן שד) המחמירה מאוד נגד מישוש סירכות, ואת השולחן ערוך (סימן לט סעיף י') המצטרף להחמרה וקובע כי הנוהג למעך סירכות כאילו מאכיל טרפות. לעומת זאת, הרמ"א (שם סעיף יג) מביא דעה מקילה המתירה למשמש ולמעך סירכות, בטענה שסירכא אמיתית לא תתנתק, וכל מה שמתמעך הוא ריר בעלמא, ומציין שנהגו כן במדינות אשכנז. ביאור הגר"א מציין את חומרת הרשב"א. פסיקות מאוחרות יותר, כמו ביביע אומר ובילקוט יוסף (סימן כט אות ד), נוטות להקל במצבי ספק, במיוחד בסעודות מצווה או במצבי מלחמה, תוך הסתמכות על ספק ספיקא ועל כך שבדיקת הריאה היא מדרבנן. הרב חננאל אוחיון והרב אלחנן פרץ שליט"א אף הם נוטים להקל במצב מלחמה, תוך התחשבות במורל החיילים ובקיומם של שני ספיקות בדין דרבנן.
