שאלה: האם מותר לקנות (ולמכור) פרחים לנוי בערב שמיני עצרת כשיש חשש סביר שנקטפו במהלך חוה”מ (ומסתבר שאין נחשב כדבר הכרחי שיהיה בו ההיתר של צורך המועד)?

תשובה: מותר לקנות, ונראה שבערב שמיני עצרת מותר אף למכור בפרהסיא.

הרחבה ומקורות:

ראשית נתייחס למצב שנקטף ע”י גוי: יש לידע כי איסור אמירה לעכו”ם נאסר בחוה”מ כבשבת ויו”ט, וכדברי הגמ’ במו”ק יב. ‘כללו של דבר כל שהוא עושה אומר לגוי ועושה וכל שאינו עושה אינו אומר לגוי ועושה’ וכך נפסק בטוש”ע בסי’ תקמ”ג (אא”כ מדובר בצורך מצוה, עי’ מ”א שם, וכן אופנים מסויימים שעדיף גוי כגון בדבר אבד במקום לשכור ישראלים עי’ מ”ב סי’ תקמ”ב סק”ה ושעה”צ שם, או כגון כלי פשתן שמעיקר הדין אפשר לכבסם עי’ מ”ב תקל”ד סקי”ד, וע”ע תקמ”ז סקכ”ב).

ולגבי הנאה ממלאכה שעשה גוי עבור יהודי בחוה”מ, בשונה משבת ויו”ט שאסור ואף במוצ”ש עד בכדי שיעשו, בחוה”מ לא אסרו, עי’ טור שם שכשנבנה בית באיסור ע”י גוי נכון להחמיר שלא יכנסו בו, וכתב ב”י שם בהסבר דבריו שאע”ג שמדינא שרי נכון להחמיר, ובשו”ע שם לא הביא עניין זה, ועי’ מ”א שם דמשמע שמותר ליכנס בו, ונראה לענ”ד שמוכח כן אף מהרמ”א שם ס”ג לגבי הנותן לגוי בקבלנות או בשכיר יום ומתנה שיעשנה אחר המועד שאף אם יעשנה אח”כ במועד שרי הואיל והתנה עמו, ומשמע לכאורה שיהיה מותר להנות במועד עצמו שמקורו בנימוקי יוסף (ה:) ומרדכי ר”פ מי שהפך שהשוו תנאי זה למפליג בספינה, ע”ש. וע”ע כה”ח תקמ”ג סק”ה שהביא מפסקי תוס’ שאם עשה עכו”ם מלאכתו במועד מותר, וע”ע מש”כ בסי’ תקל”ח סקכ”ג.

ולגבי הנאה ממלאכה שעשה יהודי בחוה”מ, כתב מ”א (תקל”ח סק”ב) שדמי לעושה מלאכה בשבת, ובשו”ת שבט הלוי (ח”ו סי’ ס”ח) תלה הדבר במחלוקת הפוסקים אם איסור מלאכה בחוה”מ מדאורייתא או מדרבנן, ומכיוון שלא הוכרעה המחלוקת יש מקום להקל, ומ”מ אף אם האיסור מדרבנן דעת הגרשז”א (הובא בשש”כ ס”ח הע’ מ”ד) שכשעשה במזיד יש להחמיר וכמו במפריש תרומה או מטביל כלים בשבת, כלומר במזיד אסור לו עולמית ומותר לאחרים לאחר המועד, ובשוגג יהיה אפשר להתיר ואפילו במועד (עי’ מ”ב סי’ שי”ח סק”ב וז’ ושש”כ פס”ו הע’ קס”ח. וע’ ספר חוה”מ כהלכתו בנספח לפרק ב’ שהאריך ורצה להוכיח שלא נאמר כלל איסור הנאה ממלאכת חוה”מ, ודברי המ”א הנ”ל דווקא במכווין מלאכתו במועד, ע”ש).

וע”כ לגבי קניית פרחים שנקטפו בחוה”מ, בין אם נקטפו ע”י גוי ובין ע”י יהודי אף אם נאמר שאין בזה ההיתר של צורך המועד, מסתבר שהקוטפים אינם מודעים לאיסור (ואף שגג בדין או אומר מותר בכלל שוגג, עי’ מ”ב שי”ח סק”ו ושעה”צ רנ”ט סקכ”ד) וע”פ הנ”ל אין לאוסרם בקנייה והנאה (ואף למוכרם בפרהסיא לכאורה מותר משום כבוד יו”ט האחרון, עי’ סי’ תקל”ט סי”א).

לשאלות בלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*