מותר למסור רכב לתיקון במוסך של גויים ביום שישי, גם אם יש להניח שהגוי יעשה מלאכה בשבת, כל עוד היהודי אינו אומר לו בפירוש לבצע את התיקונים בשבת. זאת על פי פסיקת הבית יוסף. כתיבה: הרב מרדכי גור. עריכה: הרב יצחק קורלנסקי. השאלה המלאה היא: האם מותר למסור רכב לתיקון במוסך של גויים, ביום שישי בצהריים ויקבלו מתוקן בבוקר יום ראשון, ויש להניח שהגוי עושה מלאכה גם בשבת, אלא שאינו אומר לו מתי לעשות? התשובה ההלכתית מתבססת על איסור אמירה לנכרי, שהוא "שבות" דרבנן, כלומר, דברים שחייבו חכמים לשבות מעשייתם בשבת. טעמי האיסור כוללים: לדעת רש"י הוא בכלל הדיבורים האסורים בשבת; הרמב"ם כתב כדי שלא תהא שבת קלה בעיניהן; ורש"י כתב גם משום סרך שליחות, אף על פי שבדרך כלל "אין שליחות לנכרי". איסור אמירה לנכרי מערב שבת חל גם כשאומר לו לפני שבת שיעשה מלאכתו בשבת. אולם, כשאין היהודי אומר לגוי בפירוש לבצע בשבת, אלא מוסר לו את הרכב וקבע לו שכר מסוים, מעיקר הדין מותר, הואיל והגוי יכול לעשות את המלאכה בערב-שבת או במוצאי-שבת, או מוקדם ביום ראשון, כיון שהגוי יבצע את המלאכה מתי שיבחר, אין בכך כלום, שהגוי על דעת עצמו עושה כן. ובאופן שהזמן מצומצם, ואין שהות מספקת בידי הגוי לבצע כל התיקונים אלא אם כן יעבוד גם בעצם יום השבת, מרן הבית יוסף כתב שאף באופן כזה מותר, אם לא אמר לו בפירוש שיקנה לו בשבת. הוראות מרן – בין להקל, בין להחמיר! רבינו יוסף חיים בעל ה'בן איש חי' חיזק דברי מרן השולחן ערוך. לכן, למסקנא, לדעת הבית יוסף מותר ליהודי למסור את רכבו לתיקון במוסך של גויים ביום שישי אחה"צ, ויבוא לקחתו משם במוצאי שבת או בבוקר יום ראשון, אם אינו אומר לו בפירוש שיעשה המלאכה בשבת, ואין איסור בכך. והרוצה להחמיר ולהמתין מספר שעות אחר צאת השבת, או לבוקר יום ראשון, עדיף יותר, והמחמיר תבוא עליו ברכה. אך מעיקר הדין כל שאינו אומר לו בפירוש לעשות בשבת, מותר.