י״ב בתשרי ה׳תשפ״ז

דחיית זמן החתונה במצבים מורכבים

הרב יעקב

לוי

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

האם מותר לדחות חתונה בהלכה? שינוי מועד נישואין

Quick Answer

המנהג המקובל בעם ישראל הוא לעשות מאמץ מרבי שלא לדחות את זמן החתונה שנקבע, גם במצבים מורכבים או חירום. דחייה מותרת רק במצבים שאין ברירה, כגון כאשר החתן או הכלה יושבים שבעה. הסיבה לכך היא חשיבות מצוות פרו ורבו ונישואין, והרצון להימנע מתקופת אירוסין ארוכה העלולה לגרום למחלת לב, כפי שמובא במקורות הלכתיים שונים.

תשובה: המנהג המקובל בעם ישראל לעשות מאמץ והשתדלות מירבית שלאחר שקבעו את הזמן לחתונה שלא לדחות זמן החתונה.

וגם אם התעורר עניין משפחתי, או חושבים שבתאריך אחר יהיה סימן יותר טוב, ואף אם מתברר שיהיה חופת נדה (הגם שלכתחילה עדיף שלא יהיה, עי' שו"ע אהע"ז סי' ס"א, יו"ד קצ"ב), ואפילו במצבים מורכבים ומצבי חירום, אלא אם אין ברירה כגון שהחתן או הכלה יושבים שבעה. ואפילו במצב שמת אביו של חתן או אמה של כלה ממש לפני החופה כשעדיין לא קברו ולא חל האבילות, מבואר בגמ' בכתובות ג: שלא דוחים: 'הרי שהיה פתו אפוי וטבחו טבוח ויינו מזוג ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסין את המת לחדר ואת החתן והכלה לחופה ובועל בעילת מצוה ופורש, ונוהג שבעת ימי המשתה ואח"כ שבעת ימי אבילות' וכו', והטעם משום הפסד ממון והחשש שלא יהיה מי שידאג להם אח"כ שהרי אביו של חתן דואג לצורכי הסעודה ואמה של כלה לתמרוקיה וקישוטיה, אמנם כתבו הפוסקים שבזמנינו שכיח ששאר קרובים מטריחים עצמם ומכינים צורכי סעודה ותכשיטין לכלה והלכך בכל עניין נוהג אבלות תחילה (עי' נקודות הכסף ביו"ד סי' שמ"ב, ובתשובות חתם סופר סי' שמ"ח, וע"ע חכמת אדם כלל קנ"ד ס"ד). ואף אם כיום במקרה ייחודי זה ידחו את החתונה מחמת האבלות, מ"מ כאמור לעיל המנהג הרווח להתאמץ שלא לדחות בשום מצב.        

נראה שיש בזה שני טעמים מרכזיים: 

א. מדובר במצוה חשובה, הן מבחינת מצוות פרו ורבו שרצון הקב"ה שיתקיים במסגרת חיי נישואין (עי' רא"ש כתובות א' י"ב, חינוך תקנ"ב), וכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם (רמב"ם, אישות ט"ו ט"ז), והיא מצוה גדולה שבסיבתה מתקיימות כל המצוות כולן (חינוך מצוה א'), ובפרט כשלא קיים עדיין 'פרו ורבו', ואף כשקיים חל עליו חיוב מצד 'ולערב אל תנח ידיך' (יבמות סב: ועי' חינוך א' כ"ז בגדרו), והן מצד שאין לו לעמוד בלא אשה וכפי שהפליגו חז"ל בחסרון השרוי בלא אשה (יבמות סב.) ובמצוה למהר ולהינשא, ואף מי שקיים פר"ו אסור לו שיעמוד בלי אשה (והובא להלכה בטוש"ע אהע"ז ס"א). וזריזין מקדימין למצוות ואף באופן שאין תאריך מוגדר למצוה כמו המקור של עניין זה – 'וישכם אברהם בבוקר' (בראשית כ"ב ג') וכגון בגר – 'קבל מלין אותו מיד' (יבמות מז:), וכ"ש כשקבוע זמן למצוה, ואפילו כשדחיית המצוה תגרום אח"כ לקיומו בהידור נאמר בגמ' (שם לט.) – שהויי מצוה לא משהינן, אמנם יש הסוברים שמשהים מצוה כדי לקיימה מן המובחר, ומה שנא' לא משהינן הוא כשיש חשש שתפסד המצוה לגמרי (וע"כ מצינו דיונים שונים בפוסקים כגון אם לאחר קידוש לבנה למוצ"ש שהוא מצוה מן המובחר כשהוא מבושם ובגדיו נאים אך יש חשש שעי"כ יפסיד המצוה מחמת עננים וכו' עי' תה"ד סי' ל"ה ורמ"א בסי' תכ"ו, או כגון תפוס שנתן לו השר יום אחד להתפלל במניין אם יתפלל מיד או יחכה ליו"כ או פורים עי' תש' רדב"ז ח"א סי"ג ובאה"ט ומ"ב בסי' צ' סקכ"ח, וכגון אם יודע שבהמשך היום יובא לו ארבעת המינים יותר מהודרים, עי' שע"ת תרנ"א סק"ח, וכן על זה הדרך). וברור שהוא הדין לגבי נישואין אם יש סבירות מסויימת שמחמת הדחייה יתבטלו הנישואין לא ישהו כלל, ואף שבדרך כלל אין חשש שיתבטל לגמרי עדיין יש עניין גדול להזדרז ולהקדים המצוה כמה שאפשר, ואף אם מחמת כך לא יהיו משתתפים רבים בחופה מבואר בגמ' (ר"ה לב:) שזריזים מקדימים עדיף על ברוב עם וכך מובא בפוסקים הלכה למעשה (כגון שע"ת בסי' רכ"ט).  

קול חתן וקול כלה
קול חתן וקול כלה

 ב. תקופת ה'אירוסין' יכולה להיות תקופה לא פשוטה ובפרט אם מתמשכת, וכבר אמרו חז"ל עה"פ 'תוחלת ממושכה מחלה לב, ועץ חיים תאוה באה' (משלי י"ג י"ב) תוחלת ממושכה מחלה לב – זה המארס אשה ונוטלה לאחר זמן, ועץ חיים תאוה באה – זה המארס אשה ונוטלה לאלתר (יל"ש שם תתק"נ), ואמנם המדובר שם באירוסין ממש כלומר הקידושין, אך וודאי ה"ה לתקופת השידוכין בימינו שיכולה להיות מאתגרת מאוד בהתמודדויות שונות כאי הבנות, התלבטויות, אכזבות, חרטות, יצרים…, חשש שיכשלו באיסור, ומאוד התריעו כל גדולי הדורות על קיצור תקופה זו, ומיעוט פגישות ואורכן רק בכדי שישיגו את מטרתן ויקרבו במידה הנכונה לקראת הנישואין, וע"כ בוודאי שצריך להשתדל מאוד שלא להאריך מצב זה.                                                                           

העולה מהדברים, אף שמבחינה הלכתית אין איסור לדחות את זמן הנישואין בהסכמת שני הצדדים, מ"מ מומלץ מאוד להשתדל שיתקיים במועד שנקבע מהטעמים הנ"ל, ואף כשנוצרו עניינים משפחתיים או כלליים המקשים לכאורה על קיום החתונה כתיכנונם ושאיפתם, לנסות להשפיע על החתן והכלה ומשפחותיהם שיבינו את חשיבות הדבר ויתרצו, אמנם אם רואים שמבחינה רגשית הדבר מאוד קשה, ויגיעו לחתונה בעצבות והחיים יתחלו ברגל שמאל… יוכלו לדחות וישתדלו לקצר בעיכוב. ובדרך כלל כשדוחים וקובעים זמן חדש צריכה לספור שוב שבעה נקיים ולטבול, כדין תבעוה לינשא המובא ביו"ד סי' קצ"ב (ויעויין שם בס"ג ובנו"כ שם בפרטי העניין).    

בברכה

יעקב לוי

לשאלות הלכתיות התקשרו לבית ההוראה שלימות המשפחה: 2873*

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט:

Frequently Asked Questions

1 האם מותר לדחות חתונה שנקבעה?

המנהג המקובל בעם ישראל הוא לעשות מאמץ מירבי שלא לדחות את זמן החתונה שנקבע, גם במצבים מורכבים או כשמתעורר עניין משפחתי. דחייה מותרת רק במקרים שאין ברירה, כגון כשהחתן או הכלה יושבים שבעה.

2 מהם הטעמים המרכזיים שלא לדחות את מועד החתונה?

ישנם שני טעמים מרכזיים: האחד הוא חשיבות מצוות פרו ורבו ובניין עולם, והשני הוא החיוב למהר להינשא ולא לעמוד בלא אישה, כפי שהפליגו חז"ל בחסרון השרוי בלא אישה. בנוסף, חז"ל קבעו ש"זריזין מקדימין למצוות" ו"הויי מצוה לא משהינן".

3 באילו מצבים מורכבים או מצבי חירום מותר לדחות חתונה?

באופן כללי, המנהג הוא לא לדחות חתונה גם במצבים מורכבים כמו חופת נדה או עניינים משפחתיים. רק במקרים שאין ברירה, כמו ישיבת שבעה של החתן או הכלה, מותר לדחות את החתונה.

4 מה הדין אם מת קרוב משפחה ממש לפני החתונה?

הגמרא בכתובות מציינת שבמצב כזה לא דוחים את החתונה. אולם, הפוסקים בזמננו כתבו שבזמנינו שכיח שקרובים אחרים דואגים לצורכי הסעודה והכלה, ולכן נוהגים אבלות תחילה, אם כי המנהג הרווח הוא להתאמץ שלא לדחות בשום מצב.