המקורות ההלכתיים לדין אשה שראתה דם מחמת חרדה מבוססים על דעות רבות בפוסקים, החל מהמשנה נדה (לט.) והגמרא נדה (עא.) שאמרו 'פחדא מצמת צמית ביעתותא מרפיא', וכן דברי מרן השו"ע (סימן קפד סע' ח) והמאירי (נדה ט. עמוד לג). הפוסקים נחלקו בדין זה, כאשר דעת החת"ס בתשובה חיו"ד (סי' קסג) היא שאינה צריכה בדיקה, ואילו גדולי עולם כגון הגר"ש קלוגר והמהר"ם שיק חלקו עליו וסברו שצריכה בדיקה. להלכה, העלנו להקל כדעת החת"ס כיון שכל הדין של חשש לראייה בחרדה ובהלה זה מדין וסתות שהם מדרבנן וספק דרבנן לקולא. לפרטים נוספים, צירפנו תשובת תלמיד חכם אחד בקובץ יתד המאיר (גליון 177 טבת תשע"ז סי' עב) שהביא את כל המקורות בהרחבה.