האם מותר לאשה לאכול בשר טחון ביום הטבילה?
על פי ההלכה, עדיף שאשה לא תאכל בשר טחון ביום הטבילה, מחשש שפירורי בשר יישארו בין השיניים ויצרו חציצה המונעת טבילה כשרה. אף על פי כן, פוסקים רבים, כולל הרב משה פיינשטיין, מתירים להקל במקרים של צורך, כגון לאישה חלשה או כדי להסתיר את ליל הטבילה, ובפרט אם האכילה אינה בשעות הסמוכות לטבילה, ובתנאי שתנקה את שיניה היטב.
תשובה: עדיף שלא, ואם יש צורך יכולה להקל בזה ובפרט אם לא מדובר בשעות הקרובות לטבילה, וכמובן תנקה אח"כ היטב את שיניה.
הרחבה ומקורות: אע"פ שטובלים עם פה סגור ואין צורך שיכנסו מים לפה, מ"מ צריך שיהא ראוי לביאת מים ללא חציצה כמבואר במסכת קדושין כה. וכמאמר רבי זירא שם 'כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו, וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבתו', ויעויין עוד במסכת נדה (סו:) 'מעשה בשפחתו של רבי שטבלה ועלתה ונמצא עצם בין שיניה והצריכה רבי טבילה אחרת', וכתב סמ"ג (לאוין קיא) שהוא הדין אם נמצא ביניהם בשר או פירורין חוצצין, וכך פסק בטור בסי' קצ"ח: 'צריכה לחוץ שיניה שלא יהא שום דבר דבוק בהן, שאם טבלה ונמצא שום דבר ביניהם לא עלתה לה טבילה' והביא הב"י שם ובשו"ע סכ"ד את דברי הרא"ש (הל' מקואות סי' ל"ה): 'וראיתי נשים כשרות שנוהגות שלא לאכול בשר ביום לכתן לבית הטבילה מפני שהוא נכנס בין השינים יותר ממאכל אחר ואף על פי שבודקות וחוצצות השינים חוששות דילמא משתייר מיניה ולאו אדעתה ומנהג יפה הוא, וגם רבינו ירוחם (נכ"ו ח"ה) הזכיר מנהג זה וכתב שהוא מנהג יפה'. וכתב הט"ז שם: ופשוט שאם לא נהגה כן א"צ לעכב הטבילה בשביל זה, ובשבת ויו"ט המנהג שאוכלים בשר, רק שתזהר לנקר ביותר אחרי כן. וכן משמע בשו"ע עצמו בסי' קצ"ט ס"ו לגבי הכנות לטבילה כשחלו שני ימים טובים ביום חמישי ושישי וחל ליל טבילתה בליל שבת …וכן תחצוץ שיניה בטוב בשעת הטבילה שלא ישאר פירורין ולא בשר ולא עצם.
וכן הביא החפץ חיים בספרו 'נדחי ישראל' (מ"א ט"ז): 'ביום שצריכה לילך לטבילה לא תאכל בשר כל היום זולת אם אירע טבילתה במוצאי שבת מותר לה לאכול בשר בשבת אלא שתנקר היטב בין שיניה בערב קודם הטבילה כי אם יש דבר מה בין שיניה או על שיניה, טבילתה אינה טבילה'. וכתבו פוסקים רבים שהאיסור כולל כל סוגי הבשר (אך לא תבשיל בשר, ולא דגים – עי' מהרי"ל הל' נישואין אות י"א, מנח"י ח"ז סי' ע"ה, ועוד), ואסור אף בשר עוף, וכן קציצות העשויות מבשר טחון, או מצד לא פלוג או משום שאף בהם יש מעין חוטים ואיכא למיחש לחציצה (עי' טהרת הבית ח"ג פכ"ו, שבט הלוי קצ"ח סק"ה, חוט השני קצ"ח סקל"ג, ובספר שערי טבילה (סי' ל"א אות ה') בשם הגרשז"א, ועוד). ויש שהתירו בבשר טחון כגון דרכי טהרה (עמ' קנ"ו), וע"ע חוק וזמן פ"ה (הע' י"ג, י"ד) שתמה על מי שאסר משום לא פלוג שהרי אין זה תקנת חז"ל רק חידוש הראשונים ולא שייך בזה לא פלוג. וע"כ נראה שאם יש צורך (כגון באשה חלשה או כדי להסתיר ליל טבילתה) אפשר להקל בזה, ובפרט שמניעת אכילת הבשר מובא כמנהג ולא כאיסור (ועי' בשו"ת שבט סופר סי' פ"א בטעם שהוא רק מנהג ולא חמור יותר כחלב אחר בשר), ויש מהראשונים כמהר"ם מרוטנבורג ומאירי שסוברים שבשר בין השיניים אינו חוצץ כלל (אלא רק דבר כעצם כנ"ל), וגם בעברה ואכלה בשר מקילים ע"י שתנקר היטב אח"כ, וכמובא לעיל מתירים אף לכתחילה בשבת ויו"ט, וסעודות מצוה (עי' טהרת הבית שם), ואח"כ תנקר היטב, וכמו כן מובא בשם הגר"מ פיינשטיין (מסורת משה ח"א יו"ד קנ"ד) שיש להחמיר רק בשעות הסמוכות לטבילה (אף שבמקורות הנ"ל משמע שהמנהג הוא כל היום).
