הגדרה: בוֹררוּת (Arbitrage – אַרבּיטרַציה) היא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים, בה צדדים למחלוקת מסכימים להציג את עמדותיהם בפני בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי, על מנת שיכריע בסכסוך (ויקיפדיה ערך בוררות 2019 ).

במילים אחרות, בוררות הינה אלטרנטיבה להליך משפטי, באמצעותה ניתן ליישב סכסוכים ולהגיע תוך זמן קצר לפתרון הוגן ויעיל.

הגדרה נוספת: הבוררות היא הכרעה בסכסוכים על דרך של שפיטה, שמרבית הסדריה נקבעים על ידי הצדדים המסוכסכים- למן מינוי הבורר, קביעת הדין המהותי, סדרי הדין ודיני הראיות ועד קביעת מועד למתן הפסק. (ספר בוררות דין ונוהל 1991).

רק כאשר ישנה הסכמה בין הצדדים להעביר את ההכרעה בסכסוך שביניהם לבורר להגדיר את הסכסוך ולתחום אותו אזי הליך הבוררות יכול להתקיים.

הבוררות היא משפט במסגרת לא רשמית, שלא מטעם המדינה או גוף אחר ועל פי הכללים שקבעו הצדדים בניהם או כברירת מחדל על פי חוק הבוררות.

מעט היסטוריה: מוסד הבוררות הוא מוסד עתיק וידוע עוד מימי אבותינו. בעת החדשה התפתח מוסד זה מין הדין העותומאני כאשר המג`לה היא הקודקס האזרחי העותומאני המבוסס על המשפט המוסלמי אשר הסדיר את דיני הממונות בארץ בימי התורכים, הסדרים אלו נותרו בתוקפם עד לשנת 1926 עת חוקק הנציב העליון את פקודת הבוררות, שהסדיר את הנושא בדרך ישראלית ועצמאית על פי הסדרים שהם פרי פסיקה ישראלית עצמאית עד לחקיקת החוק. לפי המג`לה העותומאנית בוררות היא כששני בעלי הדין ממנים אדם כרצונם כשופט עליהם לדון להם וליישב את דבר ריבם ותביעתם (דר’ ישראל שמעוני, עו”ד)

על התהליך: מרגע שנחתם הסכם בוררות, הצדדים מחויבים לקבל את פסק הבורר ודין הבורר כדין שופט. פסק הבורר, הניתן בתום הליך הבוררות מחייב את הצדדים ודינו כפסק דין של בית משפט.

הבורר נותן לצדדים פסיקה מנומקת בכתב במידה וסוכם בשטר הבוררות כי פסק הדין יהיה מנומק וכל צד מחויב לבצע את פסיקת הבורר בהתאם לאמור בפסק הבורר.

על פסק הבורר ניתן לערער וזאת בהתאם לתקנות חוק הבוררות ולתנאי הסכם הבוררות עליו חתמו הצדדים. יש מקרים שהצדדים יחתמו על שטר בוררות שבו נאמר שלא יהיה זכות ערעור על פסק דין הבורר.

להליך הבוררות לפתרון סכסוך יתרונות רבים: חיסכון בזמן יקר וכסף, דיסקרטיות, ניהול ההליך באווירה נעימה, סיום מהיר של הסכסוך וחלופה מוצלחת לניהול הליך במשך שנים ארוכות בבתי משפט. יתרון חשוב נוסף, בבחירה בבורר ולא בשופט, הוא שבורר נשען על החוק, אולם אינו מחויב לפעול רק בהתאם לחוק ויכול להפעיל שיקול דעת מקצועי בהתאם לחוקי השוק ולנורמות נהוגות, חוש הצדק והשכל הישר או בהתאם לדין תורה. הפדרציה לבוררות ( 2019).

אחד מיתרונותיו הבולטים של הליך הבוררות הוא שהליך זה מתברר באופן מהיר משמעותית מהליך משפטי בבית משפט כאשר המתווה לניהולו מוסדר בהוראות חוק הבוררות (התשכ”ט-1968) ולרוב אינו מתנהל עפ”י סדרי הדין הנהוגים בבית המשפט או דיני הראיות, הבורר משוחרר מכל אלה, אלא אם כן קבלוהו הצדדים לפסוק עפ”י הדין המהותי. באפשרות הצדדים שעניינם נדון בפני בורר להגדיר מראש את סמכויותיו, לקבוע כיצד יפסוק בסכסוך לתחום את הסכסוך ואף לקבוע אם יהיה עליו לנמק את הכרעתו אם לאו.

כל אדם יכול לשמש כבורר ולפיכך, בורר אינו חייב להיות עורך דין או בעל הכשרה המיוחדת. עם זאת, מומלץ לבחור באדם מקצועי, שיש לו גם היכרות עם החוק, אך גם עם נורמות השוק בתחום הסכסוך. מומחה בתחום מסוים יכול לשמש בורר, כמו גם איש עסקים, עורך דין, או כל אדם מן השורה. רצוי לבחור בורר שיש לו ניסיון וזיקה לתחום הסכסוך, מקצועי ובעל נסיון בתהליך וחוק הבוררות אשר עבר הכשרה מסוימת לבוררות. הפדרציה לבוררות ( 2019)

הצדדים לסכסוך יוכלו לבחור מראש בין שתי אופציות לניהול הליך הבוררות:

דרך א’- הליך הבוררות הרגיל (ללא חובת הנמקה) הכולל אופציה להגיש בקשה לבית המשפט לביטול פסק הבורר על פי העילות בסעיף 24 לחוק הבוררות. 

דרך ב’- הליך בוררות במסלול חדש הכולל חובת הנמקה של פסק הבורר ואפשרות של ערעור על תוצאות הבוררות בהתאם להוראות הצעת החוק החדשה. הדרך החדשה המוצעת בהצעת החוק יוצרת מפנה בגישה להליך הבוררות והופכת אותו לחלופה ראויה לפתרון סכסוכים מלא מחוץ למערכת בתי המשפט בכך שהיא משלימה בו שתי זכויות יסוד שעליהן מושתת שיטת המשפט הישראלי : חובת ההנמקה וזכות הערעור. (מבוסס על מאמר של דר” ישראל שמעוני, עו”ד)
 

 בבליוגרפיה

ויקיפדיה (2019). ערך בוררות.
הפדרציה לבוררות (2019) אתר http://www.borer.org.il
בוררות דין ונוהל (1991) פרופ’ סמדר אוטולנגי
דר’ ישראל שמעוני, עו”ד ( 2019)  www.shimony-law.co.il