הלכה: שינה במיטה אחת שאינה ניתנת להפרדה בימי הרחקה למשפחה מפונה
האם ישנה אפשרות ששני בני הזוג יוכלו לישון על מיטה זו כגון בהפסקת ילד או מזוודה גדולה:
מעיקר הדין, בני זוג בימי הרחקה צריכים להימנע משינה במיטה אחת שאינה ניתנת להפרדה, ועדיף שהבעל יישן על הרצפה. במקרים של צורך גדול ובהיעדר אפשרות אחרת, ניתן להקל על ידי הנחת מזוודה גדולה וכבדה ביניהם ליצירת הפרדה ניכרת. אין להקל בהנחת כרית או תינוק, שכן ההפרדה נדרשת גם למנוע קירוב דעת ולא רק חשש נגיעה. חז"ל החמירו באיסור זה מחשש שיצר הרע יתגבר במיטה המיוחדת למעשה.
תשובה: מעיקר הדין ראוי להתרחק בימי הרחקה משינה במיטה אחת שאינה ניתנת להפרדה
מעיקר הדין ראוי להתרחק מדבר זה כמה שיותר, ועדיף שהבעל יישן על הרצפה עם שמיכה או באופן אחר, ולא יישן עם אשתו באותו מיטה.
אך במידה וישנו צורך גדול, וכגון שאין אפשרות אחרת לישון בחדר מפני שהוא קטן או מפני הקור שברצפה או שיש לבעל כאבי גב וכדו' וקשה לו לישן על הרצפה, יש מקום להקל על ידי שיניחו מזוודה גדולה וכבדה ביניהם.
אך אין להקל להניח דבר קטן ביניהם, ובוודאי לא כרית הגם שהיא גדולה, מפני שעלולים לזוז בזמן השינה וגם אין ניכר ההפרדה ביניהם, שהרי עניין ההפרדה אינו רק מטעם חשש נגיעה, אלא גם מחמת הרגשת קירוב הדעת בין בני הזוג, וכשישנים במיטה אחת הדבר מביא לידי קירוב, לכן סתם הנחת כרית גדולה בניהם אינה נותנת הרגשה של הפרדה.
הפרדה על ידי שיניחו תינוק ביניהם אין להקל ובשעת הדחק ממש ישאלו לחכם.
גם אם המיטה גדולה ממש, אין להקל בשום צד שבני הזוג ישנו כל אחד בקצה אחד של המיטה.
ובטעם הדבר שהחמירו חז"ל באיסור זה, כתב בספר בעלי הנפש (ריש שער פרישה) וכן בתורת הבית (ריש שער ב') שמפני שהמיטה מיוחדת למעשה ביותר, יש חשש שמא יתקפנו יצרו, (ובפרט שפעמים מדברים אחד עם השני בקרבה פיזית זה לזה, הדבר יכול לעורר יותר את החיבה בין בני הזוג).
עוד מובא באחרונים לימוד על חומרת האיסור לישון במיטה אחת, מאותו מעשה שמופיע בגמרא שבת דף יג: בתלמיד חכם שנלקח ל"ע קודם זמנו, וביארה שם הגמרא מטעם שישן עם אשתו מיטה אחת ולכן החמיר המקום להורגו מפני איסור זה.
אילו מקורות הלכתיים מצוינים?
ילקו"י הלכות טהרה עמ' שצג הלכה קלט.
