חייל שחזר מהדרך: יחסי אישות עם אשתו – מתי צריך לברר טהרה?
A soldier returning home is forbidden from having marital relations with his wife until he explicitly asks her about her ritual purity. This halachic ruling, as stated by the Acharonim (later halachic authorities), is based on the contemporary practice where women typically do not perform ritual immersion (tevilah) if their husbands are not in town. Therefore, even if enough time has passed for her to have completed the purification process, the soldier must inquire to ensure she is ritually pure, unless they had a prior agreement that she would immerse even in his absence.
תשובה: אסור לחייל שחזר מן הדרך לקיים חסים עד שישאלנה.
ראשית נתייחס לנקודה חשובה, צריך לשים לב לא לקיים יחסים עם אשתו כשהיא ישנה, אבל אם היא מנומנמת אפשר לקיים עימה יחסי אישות.
לכתחילה אסור לקיים יחסי אישות עם אשתו ביום שבא מן הדרך, [הגמרא אומרת שזה עלול לגרום לילדים עם בעיות], ועדיף לקיים עמה יחסים ביום המחרת. אולם ברור שבמקרה הצורך, כמו במקרה שלנו, יכול לשהות קצת זמן, עד שנרגע מן הדרך, ולקיים יחסי אישות.
והתשובה לשאלתנו כתבו האחרונים למעשה, שכיום היות והנשים לא טובלות אם הבעלים לא בעיר, אסור לו לקיים עמה יחסים עד שישאלנה. [טה"ב עמ' קמא', שיעורי שבט הלוי סימן קפד סעיף יא' ועוד]
המקורות ההלכתיים לדיני קיום יחסי אישות לחייל שחזר מן הדרך נדונים בגמרא נידה דף טו. ובשו"ע סימן קפד סעיף יא. האחרונים דנו בהרחבה בנושא, במיוחד לגבי הצורך לשאול את האישה על טהרתה. הגמרא קובעת שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, כולל אלו הבאות מן הדרך. עם זאת, ישנה מחלוקת אמוראים לגבי מקרים בהם עבר עליה זמן ווסתה. השו"ע פסק שאם שהתה לאחר שעבר זמן הווסת שיעור שתספור ותטבול, יכול לקיים עימה יחסי אישות ללא צורך לשאול. אולם, האחרונים החמירו למעשה, וקבעו שכיום, היות והנשים לא טובלות אם הבעלים לא בעיר, אסור לו לקיים עימה יחסי אישות עד שישאלנה. יש להבחין בין אישה עם ווסת קבוע או שעבר זמן עונה בינונית (30 יום) שאסורה כנידה עד שתאמר שהיא טהורה, לבין אישה ששהתה אחר הווסת שיעור זמן ספירתה וטבילתה, שאז יכול לקיים יחסים בלי לשאול. במקרה שעבר זמן ווסתה ושהתה אחר הווסת שיעור של זמן ספירתה ובאה ושוכבת אצלו, נחלקו האחרונים האם אפשר לסמוך על טהרתה או שצריכה לומר בפה 'טהורה אני'. ספר טה"ב [ח"א עמ' קלג-קמב] מקל במקרה שהאישה בקיאה בהלכה ויראת שמים, אך יש אחרונים שהחמירו בכך.
מהם המקורות ההלכתיים לדיני קיום יחסי אישות לחייל שחזר מן הדרך?
גמרא נידה דף טו.- כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, הבאין מן הדרך נשיהם להם בחזקת טהרה, וכו', בהמשך יש מח' אמוראים האם זה גם במקרה ועבר עליה זמן ווסתה, והשו"ע סימן קפד סעיף יא- פסק שאם שהתה לאחר שעבר זמן הווסת שיעור שתספור ותטבול יקיים עימה יחסי אישות ואין צריך לשאול, והבאנו את האחרונים שלמעשה החמירו.
וצריך לחלק את התשובה כך:
- יש לה ווסת קבוע והגיע זמן הווסת שלה או אין לה ווסת קבוע ועבר לה זמן עונה בינונית שהוא שלושים יום – אסורה כנידה, עד שתאמר לו שהיא טהורה.
- אבל אם שהתה אחר הווסת שיעור של זמן ספירתה וטבילתה – יכול לקיים עמה יחסים, בלי לשאול אותה, לדוגמא אשה שאין לה ווסת קבוע ועבר זמן עונה הבינונית שהיא 30 יום, וכעת יום 32 שלה מהווסת הקודם, אסור לו לקיים עמה יחסי אישות, אבל אם עבר זמן שבדרך כלל היא רגילה לטבול, כל אחד לפי הרגילות של אשתו כגון שרגילה לראות 3 ימים ואח"כ סופרת שבעה נקיים או לפי המחמירים תמיד לספור 5 ימים ואח"כ שבעה ימים, וכשהוא מגיע לביתו עבר מזמן הווסת הקודם 40 יום או 42 לפי הדוגמא שהבאנו, יכול לקיים עמה יחסים גם בלי לשאול אותה אם היא טהורה. אבל כתבו האחרונים למעשה, שכיום היות והנשים לא טובלות אם הבעלים לא בעיר, אסור לו לקיים עמה יחסי אישות עד שישאלנה. [טה"ב עמ' קמא', שיעורי שבט הלוי סימן קפד סעיף יא' ועוד]
וכמובן שאם סיכמה איתו שהיא טובלת ואין חשש שלא טבלה, שיכול לקיים עמה יחסי אישות.
- במקרה שעבר זמן ווסתה, ושהתה אחר הווסת שיעור של זמן ספירתה ובאה ושוכבת אצלו – נחלקו האחרונים האם אפשר לסמוך שהיא טהורה או שצריכה לומר בפה, טהורה אני, בספר טה"ב [ח"א עמ' קלג-קמב] כתב להקל במקרה שהאשה בקיאה בהלכה ויראת שמים, אבל יש אחרונים שהחמירו בכך.
