חייל שחזר הביתה: האם מותר לקיים יחסי אישות לפני בירור טהרה?

האם מותר לחייל שחזר מן הדרך לקיים יחסים עם אשתו לפני שישאל אותה?

אסור לחייל שחזר מן הדרך לקיים יחסים עם אשתו עד שישאל אותה, מכיוון שכיום נשים רבות אינן טובלות אם הבעלים אינם בעיר. עם זאת, ישנם מספר דגשים חשובים: ראשית, אין לקיים יחסים עם אשתו כשהיא ישנה, אך מותר אם היא מנומנמת. לכתחילה, עדיף להימנע מיחסי אישות ביום החזרה מן הדרך ולקיים אותם ביום המחרת, אלא אם כן יש צורך מיוחד. אם האשה סיכמה עם בעלה שהיא טובלת ואין חשש שלא טבלה, מותר לו לקיים עימה יחסי אישות. [מקורות: טה"ב עמ' קמא', שיעורי שבט הלוי סימן קפד סעיף יא' ועוד]

לכתחילה אסור לקיים יחסי אישות עם אשתו ביום שבא מן הדרך, [הגמרא אומרת שזה עלול לגרום לילדים עם בעיות],  ועדיף לקיים עמה יחסים ביום המחרת. אולם ברור שבמקרה הצורך, כמו במקרה שלנו, יכול לשהות קצת זמן, עד שנרגע מן הדרך, ולקיים יחסי אישות.                                                                                  

והתשובה לשאלתנו כתבו האחרונים למעשה, שכיום היות והנשים לא טובלות אם הבעלים לא בעיר, אסור לו לקיים עמה יחסים עד שישאלנה. [טה"ב עמ' קמא', שיעורי שבט הלוי סימן קפד סעיף יא' ועוד]

המקורות ההלכתיים לאיסור קיום יחסים עם אשה שבעלה חזר מן הדרך כוללים את הגמרא במסכת נידה דף טו. ואת השולחן ערוך סימן קפד סעיף יא. הגמרא קובעת שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, אך יש מחלוקת אמוראים לגבי מצב שעבר זמן ווסתה. השולחן ערוך פוסק שאם שהתה לאחר שעבר זמן הווסת שיעור שתספור ותטבול, מותר לקיים יחסים ללא צורך לשאול. עם זאת, האחרונים החמירו למעשה, וחילקו את התשובה למספר מקרים: 1. אם יש לה ווסת קבוע והגיע זמנו, או שאין לה ווסת קבוע ועבר זמן עונה בינונית (30 יום) – היא אסורה כנידה עד שתאמר שהיא טהורה. 2. אם שהתה אחר הווסת שיעור זמן ספירתה וטבילתה – יכול לקיים יחסים בלי לשאול, אך למעשה, היות ונשים רבות אינן טובלות כשבעליהן אינם בעיר, אסור לקיים יחסים עד שישאלנה. 3. במקרה שעבר זמן ווסתה ושהתה שיעור ספירתה ובאה ושוכבת אצלו, נחלקו האחרונים אם ניתן לסמוך על טהרתה ללא אמירה מפורשת. [מקורות נוספים: טה"ב ח"א עמ' קלג-קמב, שיעורי שבט הלוי סימן קפד סעיף יא ועוד].

מהם המקורות ההלכתיים לאיסור קיום יחסים עם אשה שבעלה חזר מן הדרך?

גמרא נידה דף טו.- כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, הבאין מן הדרך נשיהם להם בחזקת טהרה, וכו', בהמשך יש מח' אמוראים האם זה גם במקרה ועבר עליה זמן ווסתה, והשו"ע סימן קפד סעיף יא- פסק שאם שהתה לאחר שעבר זמן הווסת שיעור שתספור ותטבול יקיים עימה יחסי אישות ואין צריך לשאול, והבאנו את האחרונים שלמעשה החמירו.

וצריך לחלק את התשובה כך:

1. יש לה ווסת קבוע והגיע זמן הווסת שלה או אין לה ווסת קבוע ועבר לה זמן עונה בינונית שהוא שלושים יום – אסורה כנידה, עד שתאמר לו שהיא טהורה.
2. אבל אם שהתה אחר הווסת שיעור של זמן ספירתה וטבילתה – יכול לקיים עמה יחסים, בלי לשאול אותה, לדוגמא אשה שאין לה ווסת קבוע ועבר זמן עונה הבינונית שהיא 30 יום, וכעת יום 32 שלה מהווסת הקודם, אסור לו לקיים עמה יחסי אישות, אבל אם עבר זמן שבדרך כלל היא רגילה לטבול, כל אחד לפי הרגילות של אשתו כגון שרגילה לראות 3 ימים ואח"כ סופרת שבעה נקיים או לפי המחמירים תמיד לספור 5 ימים ואח"כ שבעה ימים, וכשהוא מגיע לביתו עבר מזמן הווסת הקודם 40 יום או 42 לפי הדוגמא שהבאנו, יכול לקיים עמה יחסים גם בלי לשאול אותה אם היא טהורה. אבל כתבו האחרונים למעשה, שכיום היות והנשים לא טובלות אם הבעלים לא בעיר, אסור לו לקיים עמה יחסי אישות עד שישאלנה. [טה"ב עמ' קמא', שיעורי שבט הלוי סימן קפד סעיף יא' ועוד]

וכמובן שאם סיכמה איתו שהיא טובלת ואין חשש שלא טבלה, שיכול לקיים עמה יחסי אישות.

1. במקרה שעבר זמן ווסתה, ושהתה אחר הווסת שיעור של זמן ספירתה ובאה ושוכבת אצלו – נחלקו האחרונים האם אפשר לסמוך שהיא טהורה או שצריכה לומר בפה, טהורה אני, בספר טה"ב [ח"א עמ' קלג-קמב] כתב להקל במקרה שהאשה בקיאה בהלכה ויראת שמים, אבל יש אחרונים שהחמירו בכך.