שאלה
חל ליל טבילת אשתו בליל ראש השנה, האם מותרים בתשמיש המיטה, או ידחו את העונה לאחר ראש השנה.
תשובה
הנה כתב הסדר היום שראוי וכדאי למנוע עצמו מלשמש את מיטתו בשני הלילות של ראש השנה.
וכתב השל"ה הקדוש (דף ריג ע"ב) וזה תמצית דבריו: שאם הוא ליל טבילתה של אשתו כמעט שהוא מצוה הבאה בעבירה כשיפרוש מאשתו, רק יזדווג עמה באימה וביראה ובקדושה יתירה, ויחזור ויטבול בשחרית.
וכן פסק הרב חיי אדם (כלל קלט ס"ז) שאם חל ליל טבילתה בליל ראש השנה 'חייב' לשמש מיטתו ובבוקר קודם התפילה ילך למקוה ויטבול. והביא דבריו המשנה ברורה בסימן תקפא (ס"ק כו) להלכה.
וכתב הבן איש חי פרשת נצבים (ש"א סעיף ט) שהמתחסד לדחות התשמיש של טבילת מצוה הרי זה חסידות של שטות.
וכן כתב בשו"ת לבושי מרדכי קמא (חאו"א סימן קלא) שנהגו העולם כהשל"ה. והביא שמצא שבא מעשה לפני הגאון מהרש"ם, בתלמיד חכם גדול וצדיק שהיה שליח-ציבור ובעל תוקע בראש השנה שחל ליל טבילת אשתו בליל ראש השנה והורה לו הלכה למעשה כמו שכתב השל"ה. וכן פסק הגר"ע יוסף בחזון-עובדיה (ימים נוראים עמוד סא) עי"ש.
והנה נחלקו הפוסקים בחל ליל טבילתה קודם ראש השנה ולא טבלה, האם גם זה בכלל טבילת מצוה, ויכולה לילך ולטבול או לא.
דעת הכנסת הגדולה שאם היתה יכולה לטבול קודם ולא טבלה עד ערב ראש השנה לא הוי טבילת מצוה.
אבל הגאון פרי חדש כתב שאפילו אם היתה יכולה לטבול קודם ראש השנה ומסיבה כל שהיא לא טבלה, גם כן יכולה לטבול בראש השנה ולשמש המיטה. וכתב מרן החיד"א בברכי יוסף (אות חי) שכן עיקר. וכן פסק הרב כף החיים (אות פז). והגר"ע יוסף בחזון-עובדיה (שם).
עוד כתב הרב כף החיים (ס"ק פט) ופשוט שאם אין הבעל יכול לטבול בשחרית מפני שהוא איסטניס, חס ושלום לבטל ליל טבילה מפני זה.
זאת תורת העול'ה:
אם חל ליל טבילה בליל ראש השנה, ואפילו אם היה באפשרותה לטבול קודם לכן ולא טבלה מותרת לטבול בליל ראש השנה, וישמשו מיטתם, ובבוקר קודם התפילה יטבול.
וגם אם אין באפשרותו לילך לטבול בבוקר מכל סיבה שהיא, לא ימנע עונתו.
