לקיחת כדור למניעת הריון וכדור שינה בליל יוה"כ
שאול נשאלתי באשה שאינה יכולה להירדם בלילה רק אם לוקחת כדור שינה, ושאלתה אם מותר לה לקחת את הכדור בלילה עם מעט מים, אך לשאלתי מדוע לא תיקח את הכדור סמוך לכניסת הצום, השיבה שאז היא תהיה עייפה ולא תוכל ללכת לבית הכנסת בלילה לתפילת כל נדרי?
תשובה: אין שום היתר לקחת כדור שינה בפרט שהוא עם מים ואף שהמים הם פחות מכשיעור מ"מ יש איסור תורה של חצי שיעור, ומה גם שאפי' לקיחת כדור שהוא מר ביום הכיפורים בלי מים יש איסור דרבנן ומותר רק למי שמוגדר לחולה שאין בו סכנה, ואף שיש לומר שמי שאינו יכול להירדם כל הלילה נחשב בגדר של חולה שאין בו סכנה אבל כאן שיש לה אפשרות לקחת את הכדור סמוך לכניסת הצום ותתפלל בבית, אין היתר לקחת את הכדור בלילה בשביל שתוכל להתפלל בבית הכנסת.
אמנם ראיתי שכתב הרב שבט הלוי (בתשובה ח"ףי סי' פט) שלקיחת כדורים למניעת ווסת יש לדון בזה שהוא גדר מצוה [א"ה כנראה במקום שהם לא ישמשו אם היא לא תקח את הכדורים], וגם קרוב שאין בו שום שייכות לטעם ונלקח לא לסבת אכילה, אם מתירים כזה אין להזניחאמנם כל זה בלקיחת כדור ללא מים שאין בזה איסור רק מדרבנן.
והנה כתב הטור (חאו"ח סימן תריב), שהאוכל ביום הכפורים אוכלים שאינם ראויים לאכילה, כתב ראבי"ה דאפילו איסורא ליכא. וכתב על זה מרן הבית יוסף, שהרמב"ם חולק על זה, שכתב שהאוכל אוכלים שאינם ראויים לאכילה מכים אותו מכת מרדות. ומיהו אפשר שגם ראבי"ה לא כתב דאפילו איסורא ליכא אלא באוכל פחות מכשיעור דוקא, אבל באוכל כשיעור מודה ראבי"ה דאיסורא איכא. ע"ש. ואם כן בנידון שלנו שהכדור מר מעורב בתרופות שאינם ראויים למאכל אדם, והוא פחות מכשיעור, אפילו איסורא ליכא, בין לענין אכילה, ובין לענין איסור בל יראה.
אולם השאגת אריה (סימן עה) כתב, שאפשר שאוכלים שאינם ראויים לאכילה יש להתיר יותר משלא כדרך אכילתן, שבאינם ראוים הוו כעפרא בעלמא, אבל בשלא כדרך אכילתן, כגון שעירב בהם דבר מר, שם אוכלים עליהם, ויש להחמיר בהם יותר. שהרי ביום הכפורים בשלא כדרך אכילתם חייב עליהם כרת, כיון שלא נאמרה בו אכילה, ודמי לבשר וחלב וכלאי הכרם שלוקה עליהם אפילו שלא כדרך אכילתם, (פסחים כד:), ואילו על אוכלים שאינם ראויים פטור. ע"ש. ולפי זה כאן שהנידון הוא בתרופות שמעורב בהן דבר מר, הוי רק שלא כדרך אכילתן, דחמיר טפי, ואין ראיה מדינו של ראבי"ה הנ"ל. (ועיין עוד בשאגת אריה סימן עד וע"ו, ובחידושי הרש"ש ביצה ז:).
אולם בשו"ת כתב סופר (סימן קיא) העלה שלא כדברי השאגת אריה הנ"ל, אלא גם ביום הכפורים האוכל שלא כדרך אכילה אין בו איסור תורה, ודמי לשאר האיסורים שאינו חייב עליהם שלא כדרך הנאתם. ע"ש. וכן העלה בשו"ת עמק יהושע חלק א' (סימן י). ע"ש. ועיין עוד בערך השלחן (סימן תריב סק"ד). ואכמ"ל.
והנה מרן השו"ע שולחן ערוך (סימן תריב סעיף ו) כתב אכל אוכלים שאינם ראוים לאכילה, או שאכל אכילה גסה כגון מיד על אכילה שאכל ערב יום הכיפורים עד שקץ במזונו, פטור. וכתב המשנה ברורה (ס"ק טו) שפטור – דאכילה גסה לא שמה אכילה ומ"מ לכתחילה יש איסור בזה וכן באוכלים שאינם ראוים לאכילה יש איסור לכתחלה מדרבנן ואפילו בחצי שיעור מהן ג"כ יש ליזהר לכתחלה. וע,ש בשער הציון שמקורו טהור בשם מרן הבית יוסף.
עכ"פ שמעינו דלא התירו דבר מר אפ' פחות מכשיעור שיש בזה איסור, ולכן אין להתיר סתם כך לבלוע כדור ביוהכ"פ אם לא שהאדם מוגדר חולה שאין בו סכנה שמותר לו איסור דרבנן. וע"ע להפמ"ג (א"א סי' שכח ס"ק יא) שכ', ולכאורה ק"ל איך שרי לחולה שאין בו סכנה לאכול בישולי עכו"ם בשבת, והרי כ' הרמ"א בהגה ביו"ד (סי' קנה) שאסור לחולה שאין בו סכנה לאכול איסור דרבנן, כי אם שלא כדרך אכילה. וצ"ל שכל שאין איסורו מגופו ומחמת עצמו כבישולי עכו"ם רשאי חולה שאין בו סכנה לאכול ממנו. (וגם לברך עליו). וכו'. ע"ש
לסיום אציין מה שמצאתי בענייני דיומא בספר דרש דרש יוסף להרב סולובייציק (ע' שמב) שם הוא מזכיר בחיבה את אביו וסבו שנשארו ערים כל ליל יום כיפור ונשארו בתפילה כל יומו עד לסוף נעילה.
בימינו הוא אמר נשאלתי ע"י יהודי עשיר בניו יורק אם מותר לו ליטול כדור שינה בליל כל נדרי כי הוא סובל מנדודי שינה, תשובתו של הרב הייתה שבתשעה באב מר מכדי שיהיה אפשר לישון בו, ויום כיפור מתוק מכדי שיהיה אפשר לישון בו.
