בס”ד
מעוברת ביום הכיפורים
שאלה: מתי מעוברת לא תצום ביום הכיפורים.
תשובה: ראשית כל מה שאני כותב הוא בעצם סיכום מספרי הפוסקים, אלא שהם מפוזרים אנה ואנה, לכן אמרתי לקבץ הכל למקום אחד אשר יועיל בס”ד לכל קורא וקורא.
ידועים דברי מרן השלחן ערוך (סימן תריז סעיף א) שכתב עוברות ומניקות מתענות ומשלימות ביום הכיפורים, עכ”ל. והנה כיום ישנם רופאים שסוברים שהנשים חלשות הן וצריכות לשתות ביום הכיפורים, אפילו כשהמעוברת בריאה.
וכן ידועים דברי האבן ישראל פישר בתשובה (חלק ז סימן לו) שכתב בזה”ל, מעוברות כהיום שנחלשו הדורות ועשרות נשים שצמו הפילו אחרי הצום, לא צריך לשאול כלל רופא, ופשוט שאסורות להתענות ביום הכיפורים, וצריכות הנשים המעוברות עד החודש התשיעי לאכול ביום הכיפורים פחות מכשיעור, עכ”ל.
אמנם פוסקי זמנינו לא הסכימו להיתר של הגר”י פישר זצ”ל, כמבואר בחזון עובדיה (ימים נוראים עמ’ רפז) שכתב עליו שזו היא קולא גדולה. והכל לפי הענין, ע”ש. וגם בספר נשמת אברהם (סימן תריז סעיף א) הביא עוד פוסקים שחלקו על הגר”י פישר זצ”ל, ומהם, הגרש”ז אוירבך זצ”ל והציץ אליעזר, ע”ש בדבריו.
ולכן כל מעוברת שהיא בריאה לחלוטין ואין לה שום בעיה לאחר בירורים אצל הרופאה מתחילה את הצום, ועליה לשכב במקום ממוזג, ועל בעלה לסייע לה, גם אם יצטרך להתפלל ביחידות, בבית, כי זהו רצונו של הבורא יתברך שהוא יעסוק במצוה כה גדולה.
אך אם האשה אינה במצב בריאותי תקין, אינה צריכה להתענות על פי האופנים הבאים:
מעוברת שנמצאת בשמירת הריון מחשש סכנה לה או לעוברה, לא תצום ותאכל ותשתה בשיעורים.
מעוברת שמדממת הרבה אפילו בתחילת הריונה, הוי ספק פיקוח נפש, וצריכה לשתות. ואם יש דימום חזק, יש לנסוע מיד לבית חולים (חוט שני יום הכיפורים עמ’ קסו, תורת היולדת פרק ג עמ’ נב). ועיין בספר ראש בשמים (עמ’ צב) שהביא בשם פוסקי דורנו שהוא הדין אם רואה כתמים ולא רק דם מרובה.
מעוברת שסובלת מדיכאון חמור, אסור לה לצום ותתייעץ עם רופאה אם צריכה שיעורים.
אשה מעוברת שהופיעה אצלה חום גבוה, בסוף ההריון, חייבת לשתות משקים ממותקים (ראש בשמים עמ’ פו).
מעוברת שהתחילה לצום ובמהלך הצום החלה לחוש שלא בטוב, כגון כאבי בטן, כאבי ראש חזקים, סחרחורת חזקה, תתחיל לשתות מיד לשיעורים (שם).
כתיבה וחתימה טובה
