שאלה:
אשמח לדעת הכיצד יש לבדוק את הלולב מעקמומית, כי ראיתי כמה אנשים אצל דוכני מכירת ארבעת המינים, שמחזיקים את הלולב בצורה מאוזנת וכך בודקים את ישרותו, ואשמח לדעת מהי הדרך הנכונה בזה?
תשובה:
הן אמת שלולב עקום פסול, אבל כתבו הפוסקים שזה נאמר דוקא כשהוא עקום כמגל, מציאות שלא מצויה בכלל. וכן לא נפסל הלולב אא”כ עקום לפניו [לצד שכנגד השדרה].
ואעפ”כ הידור הוא לקחת לולב ישר לחלוטין כשרביט, בלי שום נטיה. ובכל אופן א”צ לבדוק את הלולב בצורה מאוזנת כנאמר בשאלה, אלא די להחזיקו בידו כשהוא מאונך במרחק קצת מעיניו, ואם נראה לעין שהוא ישר, הרי הוא מהודר.
מקורות והרחבה
בברייתא בסוכה לא ע”ב פסלו לולב עקום הדומה למגל. וכן נפסק בכל הפוסקים ובשלחן ערוך.
צד העקמומית
בגמרא סוכה שם הובאו דברי רבא, שכל הפסול בעקום היינו כשהלולב עקום לפניו (רש”י: לצד שכנגד השדרה), אבל לאחריו כשר, שכן הוא דרך ברייתו [והובאו שתי לישנות בדברי רב נחמן גבי לולב העקום לצדדין, ונפסק לחומרא].
גודל העקמומית
כזכור לעיל, לשון הברייתא “עקום דומה למגל”, וביאר מרן בב”י, דמשמע דנקט “דומה למגל” ללמד שאע”פ שעקום קצת, לא נפסל עד שיהא עקום לגמרי דומה למגל. ושכ”נ מדברי הרמב”ם (פ”ח ה”ג) שכתב, שהוא כגב בעל חטוטרת.
וכ”כ בפסקי תשובות עפ”ד הב”י (שנפסקו להלכה בדעת תורה ובחיים וברכה), אין לולב בכלל עקום אא”כ עקום לגמרי כמגל. אבל לולב קצת עקום כמו ששכיח הרבה בלולבים שלנו, אין בזה פסול כלל, ואפילו עקום לפניו או לצדדים. ושזאת כוונת המשנ”ב בהוספתו “כמגל”.
אימתי התעקם
כתב בספר חיים וברכה בשם הכפות תמרים, שאין הבדל בין אם התעקם בעודו על העץ או רק לאחר שנקטף.
חתך העקמומית
דעת הגרי”ש אלישיב, שאם חתך בתחתית הלולב ועי”ז אינו עקום בשיעור הפוסל, אם נשאר שיעור לולב, כשר.
יישרו במכבש
כתב בשדי חמד בשם שו”ת הלכות קטנות, שאם יישר את הלולב במכבש, כשר. וכ”כ בספר בית השואבה, וכ”ד הגרש”ז אויערבאך זצ”ל. וכ”פ בחזון עובדיה (עמ’ שא).
והוסיף בפסקי תשובות, שהוא דוקא כשלא ניכר שהיה עקום. אך אם ניכר שהיה עקום ותיקנוהו, פסול, כיון שבא מכח פסול.
עקום לאחוריו, האם הוא לכתחלה
כתב מרן החיד”א במחזיק ברכה, שלכתחלה יזהר שהלולב יהיה ישר לגמרי ולא יהיה עקום אפילו לאחוריו. וכן מבואר בספר חיים וברכה, שמנה הידור זה יחד עם שאר הידורי הלולב, שיהיה ישר כשרביט בלי שום נטיה ועקמומיות לאחד מהצדדים.
וכן הקפיד הגרש”ז אויערבאך זצ”ל שיהיה ישר לגמרי, והחשיב מעלה זו לעיקר גדול בהידורי הלולב. וכ”כ בארחות רבינו, שמרן הגרי”ז הקפיד מאד על ישרות הלולב, והיה בודק את ישרותו מול העינים.
וכ”כ באול”צ (עמ’ קצז), שיש הידור לקחת לולב שהוא נראה לעין ישר לגמרי. וכ”פ בחזון עובדיה (עמ’ שא), ולכתחלה יקח לולב שאינו עקום כלל.
אופן בדיקת ישרות הלולב
כתב באול”צ (עמ’ קצז), די שמעמידו מולו ונראה מיד ישר לעין. וא”צ לבודקו ע”י העמדתו מול העין בצורה מאוזנת או ע”י מכשירי מדידה וכדו’, ואף אין בזה תוספת הידור. ואין לולב בעולם שיהא ישר לגמרי במדידות מדויקות ביותר.
וכעי”ז בארבעת המינים למהדרין (עמ’ קיח-קיט), שא”צ לשים את הלולב מול העין באופן מאוזן, אלא מעמידו מול עיניו בצורה מאונכת וכך בודקה. וסיפר שפעם אמרו לסטייפלער זצ”ל על אחד ששם הלולב מול העין כנ”ל, ושאל הרב בבדיחותא, האם הלולב הוא רובה.
מסופק אם הלולב ישר
כתב בספר ארבעת המינים למהדרין (עמ’ קיט), אם מסתפק אם הלולב עקום או ישר, בודאי שאינו נחשב לעקום, שעקום שפוסל הוא רק אם נראה לעין כל מבלי להסתפק.
