תשמיש המטה בסוכה
כתב הרמ"א (סי' תרל"ט סעי' א'): ואל יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה, כדי שלא יהיו מצות בזויות עליו. ובביאור הלכה (שם ד"ה ואל יעשה) כתב: ותשמיש המטה לא מקרי תשמיש בזוי, דהוא בכלל תשבו כעין תדורו. וגם בעצם לא מקרי תשמיש בזוי במה שהוא מקיים מ"ע של פו"ר ועונה, עכ"ד.
וכן כתבו הט"ז (שם ס"ק ד'), האליה רבה (שם אות ח'), הברכי יוסף (שם אות ג'), החיי אדם (כלל קמ"ז אות ב'), הבכורי יעקב (שם ס"ק ח'), הבן איש חי (שנה ראשונה פרשת האזינו אות ט').
ואם יש פסוק או מאמר חז"ל תלוי בסוכה, אסור לשמש מטתו בסוכה [אף אם הפסוק תלוי גבוה, כמבואר בביה"ל (סי' ר"מ סעי' ו' ד"ה עד שיתנם)], עד שיכסנו בשני כיסויים, כמבואר בשו"ע (סי' ר"מ סעי' ו') ובמ"ב (שם ס"ק ל"א). וכבר העיר כן בספר סוכה כהלכתה (עמ' 180) בשם הגר"ח קניבסקי. וכעין זה כתב בכף החיים (סי' מ' אות י"ח) בשם החסד לאלפים, שאסור לשמש מטתו בחדר שתולים בו ניירות שכתובים בהם שמות ופסוקים, כמו שעושים בבית היולדת, עד שיכסם.
עוד הובא בפוסקים בשם שו"ת בית דוד (סי' תמ"ד), שהיתר התשמיש בסוכה הוא רק באופן שהלבנה לא מאירה לתוך הסוכה, שהרי אסור לשמש כשהלבנה מאירה ישירות לתוך החדר, כמבואר במ"ב (סי' ר"מ ס"ק ל"ט).
העולה לדינא, תשמיש המטה מותר בסוכה. ואם תלוי בסוכה פסוק או מאמר חז"ל לא ישמש מטתו שם עד שיכסנו בשני כיסויים.
