גיל הקטנה שאסור להתייחד עמה

שאלה: מהו גיל הקטנה שאסור להתייחד עמה.
תשובה: כתב בשו”ע (אבה”ע סי’ כ”ב סעי’ י”א): תינוקת שהיא פחותה מבת שלש ותינוק פחות מבן תשע, מותר להתייחד עמהן, שלא גזרו אלא על יחוד אשה הראויה לביאה ואיש הראוי לביאה.
מבואר מדברי השו”ע, שילדה מגיל שלש אסור להתייחד עמה. וכתוב בהליכות שלמה (תפלה, פ”כ הערה 31): ומאד נתרעם רבנו [הגרש”ז אויערבאך] על מי שרצה לומר, שגם לענין איסור יחוד יש מקום להקל בזה בזמננו, דעדיין אינה ראויה כ”כ לביאה, דודאי איסור גמור הוא משלש שנים ואילך, ע”כ.

והנה, אם מדויקים הדברים שנכתבו בשמו, נמצא שהגרש”ז אויערבאך נתרעם על עצמו, שהרי בספר נשמת אברהם (ח”ה עמ’ קל”ד – קל”ה) [שמחברו היה מקורב לגרשז”א עשרות שנים, והביא בספריו מאות פסקים בשמו] כתב בשם הגרשז”א, שמותר להתייחד עם קטנה עד בת ה’ או ו’. וראיה מדברי החזו”א (או”ח סי’ ט”ז אות ד”ה כתב במ”ב), שכתב על דברי המ”ב, שהאיסור לקרוא ק”ש כנגד טפח באשה במקום שדרכה לכסותו הוא מבת ג’ שנים ויום אחד, דלמאי דמבואר דכל הני אינה ערוה בעיקרו, אלא חכמים אסרוה משום הרהור וטרדא, היה נראה דכל שאין דעתן של בני אדם עליהן מחמת קטנותן מותר וכו’, מ”מ זו שאין יצר עליהן מחמת קוטנן, הדעת נוטה שלא אסרום חכמים, ואין כאן שיעור בשנים אלא לפי מציאותן וקטנות גופן. ובהזדמנות נוספת חזר הגרשז”א על דעתו, שכיון שהכל תלוי בהרהור שיביא לידי עבירה, אם אין מקום להרהור, אז אין גם איסור יחוד, ע”כ בשם הגרשז”א. וצ”ע סתירת השמועות.
ועוד הביא בנשמת אברהם (שם), שכדברי הגרשז”א כתב לו הגרי”י נויבירט, כשגם הוא מסתמך על דברי החזו”א הנ”ל. והוסיף במכתבו, ובפרט שמדובר באיסור יחוד שאינו אלא מדרבנן, כיון שבגיל זה טרם ראתה דם נדה.

לעומת דעת הגרשז”א והגרי”י נויבירט, הביא הנשמת אברהם שהגרי”ש אלישיב אמר לו, שאין להקל ביחוד עם קטנה אחרי גיל ג’. וכן הביא מהבית ברוך (לגר”ב זילבר, על החיי אדם כלל ד’ סימן ב’ בהערה) שחלק על החזו”א, וחיליה מדברי השו”ע שאסור להתייחד עם קטנה מגיל ג’ שנים, ולא אומרים שזו שאין יצר עליהן מחמת קוטנן לא הוי בכלל הגזירה. ועוד דתמיד נותנים חכמים קצבה לדבריהם, ולא יפקירו זה להרגשים של כל אחד ואחד.

בשו”ת אגרות משה (אבה”ע ח”ד סי’ ס”ה אות י”ב) כתב, דאיך שייך לאסור יחוד עם בת ג’ שנים, ואף עם בת ד’ וה’ שנים, ואולי גם עם בת שש ושבע שנים לא שייך לאסור היחוד, דהוא כברור להמתייחד דאם יזנה עמה תספר לאביה ולאמה. ואולי יחוד שאסרו חז”ל מגיל ג’ היה בדורות הראשונים שנישאו כשהיו קטנות. אבל בזמננו ודורות אחדים שלפנינו הרי הא לא שייך לחוש כלל. ולכן איני רוצה להורות בזה לא היתר ולא איסור, אבל איני מוחה באלו המקילין, עכת”ד האג”מ.

ואם נאמר שדברי הנשמת אברהם שהובאו לעיל אינם מדויקים, וכנים הדברים שהובאו בהליכות שלמה, אפשר שהגרשז”א נתרעם על פסק האג”מ. אבל נראה שרחוק לומר שהגרשז”א יתרעם על האג”מ, אף אם יסבור שלא כדעתו, שהרי הגרשז”א היה מתבטל בפניו. וכדוגמא להתבטלותו בפניו, עי’ במנחת שלמה (ח”א סי’ ח’) שכתב לחלוק על פסק האג”מ בהלכה מהלכות שבת, והקדים לדבריו את הדברים הבאים: היות ונדפס בספר החשוב והמפורסם “אגרות משה” חלק ד’ או”ח סי’ פ’ פסק הלכה בענין זה מהאי גאון וצדיק מפורסם, הקב”ה יאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, והדברים נוגעים למלאכות דאורייתא בשבת, הנני מפרסם מאמר זה לאחר שהגאון הנ”ל שליט”א נתן לי רשות על כך.
ואולי הגרשז”א נתרעם על המקילים טרם יצא לאור אג”מ אבה”ע ח”ד, ולא על הגרמ”פ היתה תרעמותו.
בספר נטעי גבריאל (יחוד פי”א סעי’ א’) סתם כדברי השו”ע, דאסור להתייחד עם ילדה מגיל ג’ שנים, ודחה את דברי האג”מ. וכן המנהג להורות להלכה ולמעשה, שאסור להתייחד עם קטנה מגיל שלש שנים.

העולה לדינא, אסור להתייחד עם קטנה מגיל שלש שנים. ובמקום דוחק גדול, אולי אפשר לסמוך על המקילים להתייחד עם קטנה עד גיל שש.