בה"י

שאלה:
אשה לפני לידה שנפלה ממנה חתיכת גוש אדום מהמקור שנקרא פקק הרחם, האם היא טמאה או לא?
וכן אשה שהגיעה זמן לידתה ולא הגיעו צירים, יש מקרים שהרופא עושה טיפול הנקרא סטריפינג, ובמקרה שלא יצא דם, האם האשה טמאה או לא?

תשובה:
אשה שנפל ממנה פקק הרחם נחלקו הפוסקים האם טמאה או טהורה, לשיטת האוסרים אי אפשר שלא יצא דם עם פקק הרחם, ולשיטת המתירים, כי פקק הרחם מקומו בצוואר הרחם ואין חשש שיצא דם מהרחם, וכל אחד יעשה כפי הוראת רבו.

וכן לגבי הטיפול הנקרא סטריפינג, שבו הרופא מכניס את ידו לאו"מ ומפריד את קרום השליה מתחתית הרחם, יש דעות בין הפוסקים שמטמאים אפי' שלא ראתה דם, משום שאי אפשר כמעט שלא יצא דם מהרחם, ויש שמתירים את האשה באופן שבטוח לא יצא דם מהרחם, ויש לבדוק גם את הכפפות שעל ידי הרופא, שהם נקיות מדם, ולמעשה אם לא היה דם ויש פתיחה של עד 2 אצבעות, היא טהורה, אם הפתיחה יותר מ-2 אצבעות תשאל חכם.

מקורות:
במסכת שבת, (דף קכט.) הגמ' דנה ממתי האשה נקראת יולדת שאפשר לחלל בשבילה שבת, וכך הגמ' שואלת, מאימתי פתיחת הקבר? אמר אביי משעה שתשב על המשבר, רב הונא בריה דרב יהושע אמר משעה שהדם שותת ויורד, ואמרי לה משעה שחברותיה נושאות אותה, ולמעשה בשו"ת נחלת שבעה (סימן ט') כתב כך שגם לגבי טומאת לידה זה תלוי באופנים אלו ולכן אשה שיושבת על המשבר הכוונה שיש לה צירים חזקים שהיא ראויה לשבת על המשבר אפי' שכרגע היא לא יושבת שם בפועל, וכן באופן שהיא צריכה שמישהוא יחזיק אותה ויעזור לה ללכת, כבר היא מוגדרת כיולדת, וכן אם יורד דם, היא אסורה משום טומאת לידה.
וכן יש מקרים שבהם האשה אסורה לפני הזמנים הללו, יש מקרים שהסיבה שהיא אסורה בבדיקות מסוימות, משום שהם גורמים לרחם להיפתח ואז אסורה משום הדין ש'אי אפשר לפתיחת הרחם ללא דם', ונחלקו הפוסקים מאיזה שיעור אוסרים ובאיזה אפשר להקל כמובן במקרה שלא ראו דם.
ובנידון שלנו זה, האם פקק הרחם שהוא נופל מוציא איתו, דם מהרחם,

וכן לגבי סטריפינג האם יש אפשרות שזה יצא ללא דם, וכן האם לחוש שיצא דם ולא ראינו את הדם, וכל אחד יעשה כפי הוראת רבו, ובעיקר בסטריפינג שצריך לראות שלא יצא דם בשום מקום לא על הנייר שהאשה שוכבת עליו ולא על הכפפות שעל הרופא.