מאמר בנושא סיבת הדימום

הרב הלל שי
הרב הלל שי
מו"צ, ראש כולל ורב קהילת "אהבת ישראל", פתח תקוה.

הרב הלל

שי

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

מאמר בנושא סיבת הדימום

ישנן כמה סיבות שיכולות לגרום לירידת דם הוסת והתפרקות הרירית, כגון התהליך הפזיולוגי החודשי, בהלה פתאומית, דילוג על גלולה למניעת הריון, ועוד כהנה וכהנה סיבות מסיבות שונות – כל אלו מטמאות את האשה, שהרי סוף סוף יצא דם נדה מרחמה, ואין אפשרות לתרץ ולומר שהפעם לא תיטמא היות ולא היתה אמורה לראות אילמלא הסיבה ההיא.
וכן אם יצא הדם מהרחם מחמת חולשת הרחם, או ע”י מכשיר חיצוני שנכנס פנימה, או מתוך פחד שפחדה האשה, או התאמצות יתירה וכדומה – אינו עילה לטהר את האשה, וטמאה היא.
כמו כן, אשה הלוקחת כדורים בכדי שייצרו את רירית הדם [כגלולות משולבות למניעת הריון], או כדי לשנות זמן הופעת הוסת [כגלולות “פרימולט נור” הניתנות בדר”כ לכלה קודם חתונתה בכדי למנוע מצב של חופת נדה], הרי דם היוצא מחמתן, דינו כדם נדה גמור, אע”פ שלא הגוף ייצר את הדם בכוחות עצמו.
וה”ה לאשה הנוטלת גלולות למניעת הריון [ע”פ אישור מרב מובהק], ושכחה ליטול גלולה אחת או יותר, ובעקבות כך ראתה דם, הרי הוא מטמאה.

סיבת יציאת הדם
אחד מפלאי הבריאה הנמצאים בגוף האדם, הוא הרחם שבגופה של האשה, שהוא אבר שאי אפשר לחזות מראש את מהלכיו. המציאות המוכרת לכולנו כיום היא שיכולות להיות כל מיני סיבות ליציאת הדם מהרחם, הסיבה המרכזית היא התהליך הפיזיולוגי של פירוק הרירית והוצאתה אל מחוץ לחלל הגוף, דבר חודש בחדשו.
וישנן עוד אין-ספור סיבות ליציאת הדם מהרחם, הן סיבות פיזיות, כגון אשה שהתאמצה בצורה מופרזת בנשיאת משאות כבדים, או אשה שהלכה הליכה מרובה שאיננה רגילה בה, או שאכלה מאכלים חריפים במיוחד, או שנבהלה בהלה פתאומית וכדומה. והן סיבות נפשיות, כגון אשה שנמצאת במצב רוח קצת ירוד, או בלחץ, או במשבר נפשי, או בהתרגשות יתירה וכיוצא בזה. ואפילו ראיית בעלי חיים הנזקקים זה לזה עלולה להוציא דם מרחם האשה.
ובברייתא בנדה דף לו ע”ב למדו חז”ל מהתיבות “ואשה כי יזוב זוב דמה” (ויקרא טו כה), שגם אשה שראתה דם באונס, טמאה [רש”י: זוב משמע זוב מ”מ ואפילו באונס]. וכ”ה ברמב”ם (פ”ה איסו”ב ה”א), האשה מתטמאת באונס בין לנדה בין לזיבות. כיצד? כגון שקפצה ממקום למקום או ראתה בהמה או חיה או עוף מתעסקין זה עם זה וחמדה וראתה דם, וכן כל כיוצא בה, הואיל וראתה דם מ”מ, נטמאת.
וכ”פ בטור ושלחן ערוך, דטמאה בין באונס בין ברצון. וביאר הבית יוסף, ד’באונס’ כגון שקפצה או ראתה חיות מתעסקין זה עם זה. ו’ברצון’, ביאר הב”ח (סק”ד), מחמת עצמה. וכ”ה בט”ז (סק”א) [ועיין בהערה פירוש נחמד בזה].

עוד סיבות ליציאת הדם
כתב בשו”ת נודע ביהודה (חיו”ד תנינא סי’ קיד) בשם השב יעקב (סי’ לז), גבי דם הבא מחמת חולשת הרחם, שהוא טהור. ודחאו הגאון הנודע ביהודה , והעלה, שכל דם היוצא ממקור הדמים, יהיה באיזה אופן שיהיה, טמא [חוץ מדם מכה].
וכ”כ בחוט שני (עמ’ כח), דאם ראתה דם מחמת חולשת הרחם, או ע”י מכשיר חיצוני שהגיע לפי המקור וכדומה, הרי היא טמאה, כדין ראתה באונס . וכן מה שהרופאים מכניסים טבעת ברחם [ע”פ הוראת חכם], ואח”כ רואה דם, דם זה הוא מהרחם וטמאה [ואין לסמוך על הרופאים שאומרים שזה דם מכה]. על אף שאם היה מתברר בודאי שהטבעת גורמת שפשוף וחיכוך במקום וע”י כך יוצא הדם, הוי דם מכה וטהורה, אמנם כיון שאין הדבר יכול להתברר בודאות, מש”ה אין לטהר .
עוד כתב שם (עמ’ כח אות ו), דאשה שראתה מתוך פחד או התאמצות וכיו”ב, טמאה כדין ראתה באונס. עכ”ד. והוא שאמרנו, שכל הסיבות שיגרמו לדם הרחם לצאת החוצה, יטמאו את האשה.
ויש לציין, שנחלקו האחרונים גבי פציעת דם רירית הרחם, האם הוי כדם מכה וטהור, או שכיון שסו”ס נזל דם מרירית הרחם, טמאה האשה, עיין בדברי האחרונים בסימן קפז.

ראתה ע”י לקיחת כדורים
כתב בחוט שני (עמ’ כח אות ו), דאשה הלוקחת כדורים כדי לקבל את מחזור הדמים שלה, או כדי להקדים או לאחר את הוסת, הוי דם נדה וטמאה. א”ה: ופשוט שדנים בזה דין נדה דאורייתא, ולא קולות כתמים.
ואוסיף אני הקטן, שבכלל זה נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון [ע”פ היתר מרב מובהק], שיש סוגים שמשביתים לגמרי את המערכת הטבעית [ביוץ, בניית רירית הדם, התפרקות הרירית], וכל רירית הרחם בתקופה זו נבנית אך ורק ע”י ההורמונים שבגלולות [אסטרוגן ופרוגסטרון], דהוי ראיה כדרך הנשים וטמאה מן התורה, על אף שלא נוצרו בכוחות הגוף לבדו אלא בסיוע ההורמונים. שו”ר שכ”כ בשו”ת אורחותיך למדני (ח”ה סי’ קמו).
עוד כעי”ז מצאתי בשו”ת אגורה באהלך עולמים (ח”ב חיו”ד סי’ קסז), בנידון אשה זקנה ומסולקת דמים, שקיבלה מחמת חולשתה תוספת דמים ע”י זריקה בורידים, שדעת הרב השואל שטמאה מה”ת, והוסיף לו הרהמ”ח מה ששמע כמ”פ מרופאים, שדם שנותנים לאדם חלוש פועל שיתהווה בתוכה עוד דם חדש מעצמו, וה”נ הדם החדש שניתן לה, נותן כח באותן הגידים והעורקים שרגילין לזוב הנן דם בעת נדתה, שיתחדשו כוחותיהן וייצרו שוב דם, וא”כ בודאי היא דם נדה גמורה. ע”כ. ודון מינה ואוקי באתרין, דמה לי דם המחדש את הדם ומה לי גלולות מלאות הורמונים המחדשים את הדם.
ועוד אוסיף ואומר, שגם אשה שראתה דם בגלל שדילגה על גלולה למניעת הריון [שכידוע דבר זה עלול לגרום לדימום והכתמות, ובנוסף לאחר זה האשה איננה “מוגנת” מהריון, תלוי בזמן האיחור], בכל זאת טמאה היא, היות וסוף סוף יצא דם הרירית מהרחם, וכדברי הברייתא. וכשמורה הרב לאשה שהדם טימאה, לפעמים אומרת היא מסברא, ש”בכלל לא היתה אמורה לראות דם, ורק מחמת דילוג הגלולה ראתה”, וכאמור אין זו סיבה לטהרה.