י״ב בתשרי ה׳תשפ״ז

»

Quick Answer

אשה נדה שחשה חולשה חזקה בימי וסתה ויודעת שאכילת בשר תקל עליה, מותרת לאכול בשר בתשעת הימים, מראש חודש אב ועד לתשעה בו. היתר זה נובע מכך שאיסור אכילת בשר בתשעת הימים הוא מנהג, ולא גזירה מן התלמוד, ולכן במקום חולי או חולשה, אין לנהוג איסור. פסיקה זו נתמכת על ידי פוסקים כגון השבות יעקב והחזון עובדיה, המקלים במקרים של חולשה אף אם אינה חולי של כל הגוף.

»

אכילת בשר בתשעת הימים לאשה נדה

תמונה של הרב אברהם חזן
הרב אברהם חזן
ראש כולל, רב קהילה ובי"כ, מורה הוראה, אשדוד

הרב אברהם

חזן

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

בס"ד

אכילת בשר בתשעת הימים לאשה נדה

שאלה: אשה שביום הראשון לוסתה מרגישה חולשות חזקות בגוף, וזה משפיע עליה גם למחרת, האם מותר לה לאכול בשר בתשעת הימים, מראש חודש אב ועד לתשעה בו.

תשובה: הנה הדבר ידוע שמדין התלמוד (תענית כו:) מותר לאכול בשר אפילו בערב תשעה באב חוץ מסעודה המפסקת, ע"ש.
והוסיפו רבותינו ראשונים כמלאכים שנהגו לאסור אכילת בשר מראש חודש אב, כמבואר בספר הכל בו (סימן סב דף כה:). וכן מנהג הספרדים שלא אוכלים בשר מראש חודש אב. וכן מבואר בשלחן ערוך (סימן תקנא סעיף ט) בדעה האמצעית, ע"ש.
ובטעם הדבר שאסור לאכול בשר מראש חודש אב, כתב הגר"א (סימן תקנא ס"ק מא) שבתלמוד (ב"ב ס.) מבואר שמיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור שלא לאכול בשר, אלא שאין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בה (הוריות ג:), ובימים אלו נהגו שלא לאכול בשר כי זה זמן מועט ואפשר לעמוד בה.
והנה הגאון רע"א בהגהותיו לשלחן ערוך (שם) כתב בשם תשובת שבות יעקב (חלק א סימן כז) להקל, ע"ש.
ועיינתי בתשובתו, וראיתי שכתב להביא ראיה מהתוספות (כתובות סג: ד"ה אלא למאן לדאמר) כתבו שסתם נדה חולה קצת, ע"כ. הרי דבכל שבעת ימי נדתה, היא בחזקת חולה קצת וכיון שעיקר דין זה שלא לאכול בשר הוא רק מצד המנהג, אם כן במקום חולה, אפילו חולי קצת אין לנהוג איסור, ובפרטות כל שבאה לשאול ודאי מרגישה בעצמה שאינה יכולה לסבול מאכלי חלב מחמת המיחוש שבגופה, עכ"ד.
ושוב ראיתי בחזון עובדיה (ארבע תעניות עמ' קצב בהערה) שעמד בזה, שסייע לשבות יעקב מהארחות חיים (הלכות תשעה באב סוף אות ו) שכתב שמותר לאכול בשר "לחולה או לחלש". ומבואר שלא צריך להיות חולה ממש כדי להתיר אכילת בשר בתשעת הימים. ואף שכתב הלקט יושר (עמ' קז) אשה שבא לה וסת בין ראש חודש אב לבין תשעה באב אינה אוכלת בשר, ע"ש. אפילו הכי מרן החזון עובדיה נוטה דעתו להקל. ובמנהגי דרבנן שומעים להקל שלא צריך חולה ממש אלא בקצת חולי סגי כדי להתיר אכילת בשר, ע"ש.
וכן יש להביא ראיה ממה דקיימא לן בשלחן ערוך (סימן שכו סעיף א) שאסור להתרחץ במים חמים משום גזירת הבלנים, ע"כ. וכתב הגרעק"א (שם אות א) מצטער אף על פי שאינו חולי כל הגוף, יש לומר דמותר לרחוץ, ע"כ. ונראה שכוונתו משום שלא גזרו בזה על המצטער, ע"ש.
כלומר, שמצטער יכול להתרחץ במים חמים ביום שבת ולא צריך שיהיה ממש חולה, וכן כתב הביאור הלכה (ריש סימן שכו). והוא הדין בנידוננו, שאם אשה ראתה וסת ויש לה חולשות יתירות ויודעת שאם תאכל בשר יקל מעליה, מותרת לאכול בשר.

העולה מן האמור
אשה שנמצאת בימי וסתה והיא חלשה ויודעת שעל ידי אכילת בשר יקל מעליה, מותר לה לאכול בשר.

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט:

Frequently Asked Questions

1 האם אישה נדה שחשה חולשה חזקה מותרת לאכול בשר בתשעת הימים?

כן, המאמר קובע שאם אישה נדה חשה חולשות יתירות בימי וסתה ויודעת שאכילת בשר תקל עליה, היא מותרת לאכול בשר. היתר זה נובע מכך שאיסור אכילת בשר בתשעת הימים הוא מנהג, ובמקום חולי או חולשה יש להקל.

2 מהו הבסיס ההלכתי להתיר לאישה נדה לאכול בשר בתשעת הימים?

הבסיס ההלכתי להיתר הוא שהאיסור לאכול בשר מראש חודש אב הוא מנהג דרבנן, ולא גזירה תלמודית מחייבת לכלל הציבור. פוסקים שונים, כמו השבות יעקב והחזון עובדיה, סוברים שאישה נדה נחשבת "חולה קצת", ובמצב כזה אין לנהוג עליה איסור זה.

3 האם נדרשת חולשה חמורה כדי להתיר אכילת בשר לאישה נדה בתשעת הימים?

לא נדרשת חולשה חמורה ("חולה ממש") כדי להתיר אכילת בשר. המאמר מציין שדי ב"חולה קצת" או "חלש" כדי להקל, במיוחד כאשר האישה עצמה מרגישה שאינה יכולה לסבול מאכלי חלב או שהבשר יקל עליה.