ב"ה.
הנדון הרקדה לנשים בסעודת בת מצוה, בימי בין המצרים.
שאול נשאלתי, במי שעיסוקה להרקיד ולתפעל באירועים שונים ובניהם שמחות מצוה כמו בת מצוה, ובימים אלו ימי בין המצרים היא הוזמנה להריקד נשים בשמחת בת מצוה של בת ביומה.
תשובה: מותר להרקיד נשים ולשמח לכב' בת מצוה של הילדה שעושים לה בזמנה, וראוי שיעשו משהוא חינוכי כמו הפרשת חלה.
מקורות: הנה כתב המגן אברהם (סימן תצג סק"א, וסימן תקנא סק"י) שאסור לעשות ריקודים ומחולות בימי ספירת העומר וכן כתבו האחרונים שם. לפיכך בודאי שאסור גם כן לשמוע בהם שירים עם כלי נגינה, וביותר יש להחמיר בימי בין המצרים, כמו שאסרו בהם חז"ל כמה ענינים של שמחה, וכ"כ מורנו ורבנו מרן זיע"א כתב בשו"ת יחוה דעת (חלק ו סימן לד), אלא שכתב שאף שאסור לשמוע כלי מוזיקה מכל מקום בשמחת מצוה מותר להשמיע שירים המלווים בכלי נגינה, אף בימים אלה, וכמו שכתב מרן החבי"ב בשיורי כנסת הגדולה (סימן תקנא, הגהות בית יוסף אות לג), שמותר להביא מנגנים בכלי שיר ביום המילה, כיון שהיא שמחת מצוה. ומכל מקום אחינו האשכנזים אינם נוהגים להביא מנגנים ביום המילה, וכמו שכתב האליה רבה (סימן תקנא אות כו). ע"ש.
והוסיף שם מרן זיע"א שנראה שהוא הדין לחתן בר מצוה ששלמו לו י"ג שנה בימים אלה, ונכנס לעול המצות, שמותר מן הדין לשמוח בשמחתו בשירה ובזמרה עם כלי נגינה. וכן העלה בחזו"ע ארבע תעניות (ע' קנא – קנד), ובספרו הליכות עולם חלק ב ע' קלח שכל זה שחוגגים את הבר מצוה ביומיה אבל אם זה לא ביומיה ראוי שלא לשמוע שירים בכלי נגינה.
והנה בסעודת בת מצוה אם יש לה מעלה הרחיב בכך מרן זיע"א בתשובה בשו"ת יביע אומר (חלק ו – אורח חיים סימן כט), ובשו"ת יחוה דעת (ח"ב סי' כט) שודאי שיש מצוה לערוך סעודה ושמחה לבת – מצוה, ע"פ מ"ש מהרש"ל בס' ים של שלמה (פ"ז דב"ק סי' לז), שסעודת בר מצוה אין לך סעודת מצוה גדולה מזו, שנותנים למקום שבח והודיה על שזכה הנער להיות בר מצוה וגדול המצווה ועושה וראיה וכו', כ"ש בהגיע עת דודים וזמן המחייבו במצות שראוי לעשותו יום טוב. ע"כ. וה"נ בת שמתחייבת בכל המצות שהאשה חייבת בהן, והו"ל מצווה ועושה, שפיר יש לעשותו יום טוב, ומצוה נמי איכא. ודלא כמ"ש האגרות משה בשו"ת (חאו"ח סי' קד) שחגיגת ושמחת בת – מצוה, אין שום סמך להחשיבם לסעודת מצוה, שאין זה אלא רק כשמחת יום הולדת בעלמא, ומ"מ אם רוצה האב לעשות איזה שמחה בביתו לבת – מצוה רשאי, אבל לא בבהכ"נ. ע"ש. ובמחכ"ת אין דבריו מחוורים, שמכיון שנכנסה למצות והויא כגדולה המצווה ועושה, בכל המצות שהאשה חייבת בהן, בודאי שיש בזה מצוה, וכדברי הרב בן איש חי. וכן ראיתי לידידי המנוח הרה"ג ר' עמרם אבורביע ז"ל בס' נתיבי עם (ס"ס רכה) שהביא שנתפשט המנהג בזה"ז שעושים חגיגת בת מצוה לבת שהגיעה למצות.
ומבואר מכל הלין שמעלת סעודת בת מצוה כדין בר מצוה ומימלא כמו שמותר לשמוע מוזיקה בסעדות בר מצוה בזמנה ה"ה בסעודת בת מצוה בזמנה.
