בה"י

שאלה: אישה שראתה דם בהפלגה של 28 יום, ובפעם הבאה קיבלה דם לאחר 25 יום, האם צריכה לחוש להפלגת 28 יום או לא, ואם כן ממתי שופרת את ההפלגה הנ"ל?

תשובה: נחלקו הפוסקים האם הפלגה קצרה עוקרת הפלגה ארוכה, ולמעשה היות ונפסק שווסתות הם מדרבנן, נקטינן למעשה שווסת קצר עוקר ווסת ארוך, ולא צריכה לחוש לו יותר, ובספר שבט הלוי כתב להורות לאברכים בשנה הראשונה שווסת קצר עוקר ווסת ארוך, ומי שלא בשנה ראשונה, יש לחוש לשיטות שסוברים שווסת קצר לא עוקר ווסת ארוך, אבל כתב שמסתבר שאם ראתה כמה פעמים ווסתות שיותר קצרים מהווסת הארוך שראתה, לא צריכה לחוש לו יותר כלל, [ראיתי שמביאים שיש שמחמירים תמיד לחוש לווסת הארוך אפי' לאחר כמה וכמה פעמים עד שיעקר].

מקורות: בסימן קפט סעיף יג', ברמ"א מביא את שיטת הרמב"ן שכתב – אשה שראתה חוששת ליום החודש ולהפלגה וכו', וכן אם ראתה בא' ניסן ואח"כ בכ' ניסן, ואח"כ ראתה בא' אייר, צריכה לחוש בט' אייר לראיית כ' ניסן, וכו', ע"כ. רואים מהרמב"ן והרמ"א שאפי' שראתה בא' אייר,[שמכ' ניסן עד ר"ח אייר זה פחות מ-20 יום], לא עקרה את הפלגת 20 יום, שהיא מא' ניסן לכ' ניסן, וצריכה לחוש לו בט' באייר, והטעם, שהווסת נעקר רק מתי שהוא מגיע לנקודת זמן שהווסת אמור להופיע, ואז הוא לא מגיע וכך אנו יודעים שהוא נעקר, ולכן כאן זה לא נחשב לעקירה, עד שיגיע הפלגת 20 ולא תראה, וכך פסקו הט"ז והתור"ש, אבל הש"ך (ס"ק מ) סובר שהפלגה קצרה עוקרת הפלגה ארוכה ולא צריכה לחוש להלגה הארוכה.
בשיטת הרמב"ן והרמ"א נחלקו האחרונים האם צריכה לחוש לווסת הארוך לפי החשבון הישן או להתחיל לספור שוב את הווסת הארוך, מראיית הווסת הקצר, דעת הב"י והרמ"א לספור לפי הלוח הישן, ולא מהווסת האחרון, אבל דעת הבית מאיר והסד"ט להתחיל את הספירה מיום הראייה האחרון כי לשיטתם לא הצטבר מספיק דם, כי הכל התרוקן בראייה הקצרה.
ולמעשה כמו שכתבתי בתשובה למעלה, וחשוב להדגיש שהדיון או רק על ההפלגה ולא על ימות החודש, כי בימות החודש צריכה לחוש לכל פעם, כגון: ראתה א' ניסן, כ' ניסן, ג' אייר, צריכה לחוש ל-א' אייר, כ' אייר, וג' סיון, כל הדיון שלנו זה על הפלגה בלבד.