בע"ה
החזקת יד אשתו נדה בטיפול רפואי
שאלה:
נשאלתי מאדם שאשתו בימי נדתה ואמורה לעבור טיפול שיניים, והיא חרדה והיסטרית מאוד מהטיפול, האם יכול להחזיק ידה בזמן הטיפול, מה שיוכל מאוד לעזור ולהרגיע ע"פ נסיון העבר ? יש לציין שהשואל התקשר לשאול כאשר הם מאחורי דלת הרופא ואין אפשרות לפתרונות אחרים כדחיית התור, או להיעזר באמא שלה וכדומה.
תשובה:
במקרה הספציפי הזה ניתן להקל, ועדיף ע"י נגיעה בבגדה או עם כפפה. ואין ללמוד מזה למקרים אחרים דומים, כי יש להבין בכל מקרה את מידת הנחיצות, וכמובן לדאוג מראש עד כמה שאפשר שלא להיקלע לסיטואציה זו.
הרחבה ומקורות: דעת הרמב"ם (איסורי ביאה פכ"א ה"א, ספר המצוות – ל"ת שנ"ג) שעניני קירבה כחיבוק ונישוק וכו' ה"ז לאו מדאורייתא ולוקין עליו, שנא' 'לא תקרבו לגלות ערוה' לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה, ולדעת הרמב"ן (סה"מ שם) אין בקריבה זו לאו ומלקות, ובפס' הנ"ל כלול רק הביאה עצמה, וחו"נ אסור מדרבנן. נחלקו הדעות בשיטת הרמב"ם אם גם נגיעה שאינה של חיבה בכלל איסור דאורייתא, הב"י (יו"ד סי' קצ"ה) למד שהאיסור כולל גם נגיעה שאינה של חיבה, אך הש"ך שם (סק"כ ובס' קנ"ז סק"י) חלק וכתב שרק כשעושה דרך תאוה וחיבת ביאה אסור מהתורה, ועי' בית שמואל (אהע"ז ס"כ סק"א) שהוכיח דלא כש"ך. וע"ע חכמת אדם (בית הנשים קכ"ה ב') דנגיעה לשם תאווה לכו"ע דאורייתא, ומחלוקת הרמב"ם והרמב"ן כשאינו עושה דרך תאווה, ואכמ"ל בכל מה שהרחיבו בפוסקים בעניינים אלו לדעות השונות.
והנה כאשר האשה חולה וצריכה את עזרת בעלה אף שאין הדבר מוגדר כנגיעת חיבה הסתפק הב"י שם שיתכן שלרמב"ם יהיה אסור אף אם מדובר בפיקוח נפש, ונשאר בצ"ע, ובשו"ע שם (סט"ז, י"ז) פסק לחומרא, שאסור לשמשה כגון להקימה, ולהשכיבה ולסמכה, ושאם הוא רופא אסור למשש לה הדופק (ושונה ממצב שהאיש חולה שיותר קל להתיר משום שאין יצרו מתגבר עליו מפני שתשש כוחו, תה"ד סי' רנ"ב), והרמ"א הביא 'וי"א דאם אין לה מי שישמשנה מותר בכל, וכן נוהגין אם צריכה הרבה לכך', משמע מדבריו שמתיר אף אם אין מדובר בסכנה, אמנם בסי"ז לגבי מישוש הדופק התיר כשיש סכנה בחליה, ודנו האחרונים בדבריו, ובעה"ש (שם סכ"ז) הסביר שכתב זאת לדעת הב"י (וכך פסק מרן בספר טהרת הבית פי"ב סמ"ו, להקל במקום חשש סכנה), אך הרמ"א לשיטתו יתיר כדלעיל אף באין סכנה כשהצורך גדול (ע"ע שו"ת הרדב"ז ח"ד ס"ב). ובפת"ש שם סקי"ז הביא מהמקור חיים שראה שמורים בנדון כזה להניח בגד על הדפק, ואז מותר לבעלה הרופא למשש הדפק על אותו בגד המפסיק, ועפ"ז כתבו הפוסקים שאם יש צורך לנגיעה עדיף באופן זה (ועי' שו"ת מנחת יצחק ח"ה סכ"ז).
העולה מן הדברים כי בנידון הנ"ל אשר היא לכאורה מוגדרת 'צריכה הרבה לכך' ואין לה פתרון אחר (והם פוסקים כרמ"א), ובמקרה זה ישנם אף עוד סברות לצרף להיתר – שנמצאים בחברת אנשים (עי' שו"ת הר צבי יו"ד קנ"ד), ובסיטואציה שלא יוכלו להגיע לאיסור (ע"ע שו"ת הרדב"ז הנ"ל), יוכלו להקל, ועדיף אם אפשר ע"י בגד המפסיק.
