כן, במקרים מסוימים של שעת הדחק וחשש מכשול, יש מקום להקל לאשה לטבול ביום השביעי מבעוד יום, בתנאים מסוימים. לדוגמה, במקרה של בני זוג שאינם שומרים תומ"צ אך מקפידים על טהרת המשפחה, וצריכים לטוס לחופשה ביום השביעי של ספירת ז' נקיים, כאשר אין אפשרות לטבול ביעד הנחיתה וקיים חשש סביר למכשול. במצב כזה, ניתן להורות כהוראת שעה שתטבול מבעוד יום לפני הטיסה, ובתנאי שלא תתייחד עם בעלה במקום שיכולה להתייחד עימו עד צאת הכוכבים. זאת, על אף שהדין לכתחילה הוא שאין להתיר טבילה ביום השביעי קודם הלילה, אפילו במקום אונס, מחשש שמא תשמש ותראה דם ותסתור את הספירה, או מחשש סרך ביתה. אולם, פוסקים רבים, כולל הב"ח, הסדרי טהרה, החכמת אדם, והפתח הבית, צידדו להקל בשעת הדחק גדולה, וכן דעת האגרות משה והשואל ומשיב, בתנאי שאין יחוד. מרן זיע"א בטה"ב אף הסכים עם דברי השואל ומשיב בעניין זה, אף אם במקור דבריו התייחס לכלה, הרי שההיתר תקף גם לאשה נשואה.