נשאלתי מאשה שיש לה ריבוי כתמים, האם מותרת ללבוש בגדי צבעונים בשבעת הנקיים כדי שלא תסתור את ספירת הנקיים.
הנה הרמב"ם (פ"ט מהלכות איסורי ביאה ה"ז) כתב כלי (בגדים) צבעונים אין חוששים לכתם הנמצא בהם, לפיכך תיקנו חכמים שתלבש האשה בגדי צבעונים כדי להצילה מדין הכתמים. והביא דבריו מרן בבית יוסף (סימן קצ). וברמ"א (שם) הביא עיצה זו שתלבש צבעונים בימי טהרתה כדי להצילה מכתמים. וכן כתבו הרב תורת השלמים והרב סדרי טהרה.
אמנם לגבי ימי השבעה נקיים מצינו בזה מחלוקת בדברי הפוסקים שהרמ"א בסימן קצו (ס"ג) כתב שהמנהג הוא שתלבש לבנים כל השבעה נקיים. וכן פסקו בשו"ת מראות יחזקאל (סימן נ). והרב שואל ומשיב (רביעאה ח"ג סימן מג). והחכמת אדם (כלל קיז ס"ח). והפתחי תשובה (ס"ק כב).
ומאידך בשו"ת ברית יעקב (חיו"ד סימן נח) כתב שאפילו בימי ליבונה (שבעה נקיים) 'ובשלושת הימים הראשונים' אם מצאה כתם בבגדי צבעונים אינה חוששת, ויכולה גם 'לכתחילה' ללבוש בימי ליבונה בגדי צבעונים. וכן העלה בשו"ת זכרון יעקב (סימן טו) וכתב וכל שכן שיש להקל בה באשה שאינה יכולה להיטהר לבעלה, בגלל כתמים שהיא רואה שיכולה ללבוש בגדי צבעונים, ואפילו בגדים הסמוכים לגופה.
אולם יש מהפוסקים שכתבו שבשלושה ימים ראשונים אין להקל, כן כתב בשו"ת זכרון יהודה ח"ב (סימן נג) שאין להקל בג' ימים ראשונים כיון שהוחזקה מעינה פתוח. וכן פסק בשו"ת אדני פז(סימן כ).
והנה לדעת מרן השו"ע אין חילוק בין ג' ימים הראשונים לשאר הימים של הנקיים, וגם לדעת הרמ"א שפסק שאין לתלות כתמים בג' ימים הראשונים, הוא רק חומרא בעלמא ולא מן הדין וכמו שכתב הרמ"א בדרכי משה בסימן קצו.
ומטעם זה פסק הגאון רב משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (חיו"ד סימן צה) להקל לאשה שיש לה ריבוי כתמים ללבוש צבעונים אפילו בשלושה הימים הראשונים. וכן פסק הגר"ע יוסף בספרו הבהיר טהרת הבית ח"א (עמוד שצו-ת) והוסיף עוד טעם להתיר דהוי כעין ב' ספיקות, אחד שמא הלכה כהבית יוסף שגם בג' ימים ראשונים תולים בכתם, ואם תרצה לומר כהרמ"א שאין תולים, יש לומר שללבוש בגד צבעוני אף הרמ"א יודה להקל.
זאת תורת העולה:
יש לאשה ללבוש לבנים כל השבעה נקיים. אמנם אם יש לה ריבוי כתמים יכולה ללבוש בגדי צבעונים בתוך שבעה נקיים, ואפילו בתוך שלושה ימים הראשונים לימי ליבונה.