בה”י

שאלה: אשה שהיה לה ווסת קבוע או שלא היה לה ווסת קבוע ולוקחת כדורים שמונעים את ביאת הווסת, וטבע הכדורים שמונעים מן הדם לבוא עד שמפסיקה את הכדורים, ולאחר יום או יומיים מגיע הווסת, והשאלה : א. מה הדין האם צריכה לפרוש בעונה לפי ראיית הדם או היות והווסת הגיעה בגלל הכדור לא צריכה בכלל לפרוש? ב. לאחר שהפסיקה את הכדור ממתי היא אסורה? ג. אם מפסיקה לקחת את הכדור לגמרי, האם חוששת ליום ווסתה לכל החששות?
ד. והאם חוזרת לווסתה הקודם?

תשובה: א. יש מחלוקת בפוסקי זמנינו לאיזה דין מדמים את הכדורים האם לדין מחבוא או לדין ווסת ווסת האונס, למעשה בספר טהרת הבית (ח”א עמ’ קטז) דימה דין זה למחבוא ולכן לא צריכה לחשוש כלל לווסת הרגיל ז”א ליום ראיית הדם שהגיע לאחר הפסקת הכדור אלא מותרת כל זמן שממשיכה לקחת את הכדור, שספר שיעורי שבט הלוי רצה להקל אך פסק שצריכה בדיקה עד שתתחזק, ויש מחמירים שצריכה 3 פעמים להתחזק בזה שהיא לא מקבלת דם מהכדורים הללו כדי שתוכל לא לפרוש ביום הווסת.
ב. אם רגילה לראות לאחר יומיים, אסורה לאחר הזמן הזה, ויש שאסרו אותה יום אחד לפני.
ג. צריכה לחשוש רק לעונה בינונית, אבל יש שהחמירו לחשוש גם ליום החודש.
ד. אם היה לה ווסת קבוע, חוזרת לווסת הקודם, ואם היה לה ווסת שאינו קבוע, מעיקר הדין לא חוששת למה שהיה קודם, ויש שהחמירו בכך.
מקורות: בגמרא נידה לט. “אמר ר”מ הייתה במחבוא והגיע שעת ווסתה וכו טהורה מפני שחרדה מסלקת את הדמים”. לטור- דווקא אם לא בדקה ביום הווסת מותרת לאחמ”כ ללא בדיקה, אבל באותו יום אסורה, ולרשב”א מותרת באותו יום הפרישה כמו במעוברת שהוכר עוברה,
השו”ע בסימן קפד’ סעיף ח’ פסק כהרשב”א שהייתה במחבוא מותרת גם ביום הפרישה, ולהרמ”א היא מותרת רק בלא בדקה רבל באותו יום אסורה והיא לא דומה למעוברת, ולעניינו נחלקו הפוסקים האם לקיחת הכדורים נחשבת כדין הייתה במחבוא, וכאן גם להרמ”א תיהיה מותרת, כי אין חשש שהיא תראה, ויש שדימו אותה לווסת האונס, שאז במקרה ויש לה ווסת קבוע צריכה לחוש לו שלושה פעמים, אבל למעשה רוב גדולי הפוסקים פסקו שדינה כמו דין הייתה במבוא.