בע”ה

חיתוך חבל הטבור ע”י הבעל

שאלה:
האם מותר לבעל לחתוך את חבל הטבור (כשיש מי שיחתוך, ואינו פיקוח נפש) ?
ואם כן, האם אפשר גם בשבת ?

תשובה:
מכיוון שסביר שיכשל בנגיעה וראית מקומות המכוסים, הדבר לא מומלץ ולא ראוי, מי שבכל אופן מתעקש וזה מאוד חשוב לו (או לה) יוכל רק אם יודע בעצמו שיאחז רק במספריים ולא יכשל בהנ”ל. ובשבת בכל מקרה לא יחתוך.

הרחבה ומקורות: נפסק להלכה ‘יולדת אפילו לא ראתה דם טמאה כנדה’ (שו”ע יו”ד קצ”ד), וממילא חלים עליהם כל הדינים הנוהגים בין בני הזוג בזמן נדתה. העניינים הרלוונטים לנידון הנ”ל: א. איסור נגיעה: אסור ליגע בה אפילו באצבע קטנה, כלשון הגמ’ בשבת יג. במעשה של אותו תלמיד ששנה הרבה ומת בחצי ימיו, והובא בסי’ קצ”ה ס”ב, וכתב שם הב”ח: ‘פירוש לא תימא דאינו אסור אלא חיבוק ונישוק ודברים המרגילים לערוה, אבל נגיעה בעלמא דאינו מרגיל לערוה לית לן בה קמ”ל דאף נגיעה בעלמא אסור אפילו באצבע קטנה’. ב. ראיית מקומות המכוסים: כנפסק שם בס”ז: ‘ לא יסתכל אפילו בעקבה ולא בכל מקומות המכוסים שבה’.

יש פוסקים (כגון מנח”י ח”ח סי’ ל’) שמחמת חשש ראיית מקומות המכוסים כתבו שלא יהיה הבעל נוכח כלל בחדר הלידה, ויש שהתירו (כגון אג”מ יו”ד ח”ב סי’ ע”ה) אם יקפיד שלא להסתכל. וע”כ יש על מי לסמוך להקל שיוכל הבעל להיות נוכח שם אך כמובן באופן שנזהר מהנ”ל, כאשר הוא מאחורי וילון ורואה את פניה וחלק גופה העליון, אך בפעולות מעבר לכך ושאין בהם פיקוח נפש (עי’ ש”ך קצ”ה סק”כ) סביר שיכשל ויש להיזהר מאוד.

ונראה שבשבת בכל מקרה לא יחתוך הבעל, על אף שפעולה זו חייבת להעשות והותרה בשבת (עי’ או”ח סי’ ש”ל ס”ז) עדיף שתעשה ע”י אנשי המקצוע, ודומה קצת למה שנפסק שאדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת דחיישינן שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת שלא במקום מצוה (שם של”א ס”י, יו”ד רס”ו ס”ז ונו”כ שם, עפ”י מרדכי חולין תרנח), ואסור אף כשמומחה עומד על גביו (שיורי ברכה, יו”ד שם). והגם שיש לכאורה לחלק ולומר שמילה היא אומנות, ואפילו שם התירו אם מל כבר פעם אחת, שונה מילה שהיא מצוה מנידון דידן שאין בו כל עניין.