בס”ד

ישיבה על מטת בעלה יחד איתו

שאלה: האם מותר לאשה בימי נדתה לשבת על מטת בעלה בשעה שגם הוא יושב עליה.

תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן קצה סעיף ה) בזה”ל, לא ישב על מטה המיוחדת לה אפילו שלא בפניה, עכ”ל. והטעם לזה מבואר בבית יוסף (שם) שיש בזה משום הרגל עבירה.
ונחלקו הפוסקים האם מותר לאשה לשכב על מטת בעלה. דהנה הט”ז (סק”ו) כתב, ונראה דכל שכן הוא, שהיא לא תישן על מטה שלו, שיש טפי הרהור בשכבה ובקומה, ע”ש. ומשמע שהוא רק בפניו, וכמו שנימק טעמו, שיש הרהור “בשכבה ובקומה”, אך אם שוכבת שלא בפניו מותר, משום שהאשה לא מרגילה לעבירה. וכן הבין הפתחי תשובה (סק”ח) בדעת הט”ז.
אמנם התורת השלמים (סק”ז) חלק על הט”ז, ופוסק שמותר לאשה לשכב על מטת בעלה גם בפניו, משום שהאשה לא מרגילה לעבירה. וכמו שמבואר ברמ”א (סימן קצה סעיף ד) שהאשה מותרת לשתות משיורי משקה של בעלה, ע”ש. וכן פסק מרן החיד”א בברכי יוסף (סימן קצה אות ה).
ובספר שיעורי שבט הלוי (סימן קצה סעיף ה) פסק כהט”ז שלשכב בפניו אסורה, ואם זה לא בפניו אפשר להקל.
וכן פסק מרן הטהרת הבית (חלק ב סימן יב הלכה יט) שמותר לאשה לשכב על מטת בעלה אף בימי נדתה שלא בפניו. ובהערה (שם) כתב שאם זה לא בפניו גם הט”ז יודה להקל כדברי הפתחי תשובה (הנ”ל) והערוך השלחן (סעיף יח). והוסיף, במקום צורך מותר לאשה לשכב על מטת בעלה המיוחדת לו גם בפניו, כדברי התורת שלמים ומרן החיד”א (הנ”ל), ע”ש.
ולכן מותר לאשה שהיא אחרי לידה וכיוצא בזה לישן על מטתו גם בפניו.
וכל זה הוא בשכיבה, אך לשבת על מטתו, כבר כתב הט”ז (שם) להתיר. ומשמע אפילו פניו. ואם כן היות שאין דין “מטה המיוחדת של הבעל” מותר לבעל ולאשה לשבת על מטתו באותה שעה, וכמו שמותר לשבת ביחד על ספסל או מטה שאינה מיוחדת לה. ובלבד שיזהרו שלא לנגוע זה בזה. ועיין בטהרת הבית (חלק ב עמ’ קמב הערה כ) שהספרדים לא נהגו בחומרת ישיבה על ספסל המתנדנד.
והנה ראיתי בספר שיעורי טהרה להגר”מ גרוס שליט”א (עמ’ קפא) שכל מה שמותר לשבת על מטתו הוא בזמן שהבעל לא יושב שם, כמבואר בט”ז (הנ”ל) ובמקור חיים (ס”ק כד) ובקצור שלחן ערוך (סימן קנג סעיף ח), ע”ש. אכן בט”ז לא מוזכר דין זה שדוקא שהבעל לא יושב שם, ומסתימות דבריו שמותר לאשה לשבת על מטתו בפניו, אין חילוק אם יושב על המטה או לא.
ואף שהיה מקום לדחות ולומר שמטה של הבעל זה יותר חמור מספסל או כל מטה אחרת שמותרים לשבת זה בצד זה רק שלא יגעו אחד בשני, מה שאין כן במטתו של הבעל שייך יותר הרהור כשיושב לידה. אך נראה יותר שברגע שמותר לשבת בפניו על מטתו והיא לא מרגילה לעבירה, אפילו אם יושב לידה על אותה מטה מותר לו לשבת.
ויש להוסיף דיון, האם מותר לאשה לשבת על מטת בעלה בשעה שהוא שוכב על המטה. וכגון שרוצה האשה לנעול את נעליה, האם מותר לשבת בפינת מטתו של בעלה בשעה ששוכב שם. ועדיין צ”ע.
העולה מן האמור
א. לכתחילה אין לאשה לשכב על מטת הבעל בפניו, ושלא בפניו מותרת לשכב, ובמקום צורך מותר לאשה לשכב על מטתו אפילו בפניו.
ב. מותר לאשה לשבת על מטת בעלה בזמן שאיננה טהורה, אפילו בפניו. ונראה שאפילו שגם הוא יושב על מטתו באותה שעה. ורק יזהרו שלא יגעו אחד בשני.