שאלה: האם חיוב בדיקה בעונת ווסתה הוא דווקא שרוצים לשמש אך במידה והבעל לא נמצא בבית כגון שהוא נסע לחו”ל, או באופן שלא רוצים לשמש מכל סיבה שהיא האם ישנה חיוב בדיקה:
תשובה: בבדיקת עו”ב נראה שיש להקל אם יודעים וודאי שאינם הולכים לשמש וכגון שבעלה בחו”ל, אך אם יש צד שישמשו אין להתיר וצריכה לבדוק בעונתה.
במקום צורך כדי שיהיו מותרים לגעת זב”ז ויש לאישה חשש שמא תראה דם על העד ותיאסר מחמת שיש לה כתמים באותם ימים, יש להקל.
בווסת קבוע צ”ע לדינא שאפשר שהבדיקה היא חובה שמא נעקר הווסת וצריכה לחשוש לווסת אחר.
בווסת שאינו קבוע גם אפשר להקל, ויש אומרים שנכון להחמיר ועיין במקורות.
מקורות:
בכל חיוב בדיקה בעונת ווסתה יש לחקור האם הוא כדי להתירה לבעלה או שהוא חיוב מצד עצמו לדעת שאינה קובעת ווסת, או שמא ווסתה משתנה.
בראב”ד בבעלי נפש ס’ א’ הל’ ז’ כתב שחיוב בדיקה הוא לטהר את היום ולהתירה לבעלה ומשמע שיש עניין בבדיקה גם מצד לטהר את היום.
ומצאתי בילקו”י ס’ קפד סע’ כח שכתב וז”ל ואם רוצים לכתחילה שלא לבדוק עונת הוסת כדי שלא יאסרו ויצטרכו לנהוג בהרחקות מחמת שיש להם צורך גדול להסתייע זב”ז באותם ימים וכד’ כל שכוונתם בלא”ה שלא לשמש עד שתגיע הוסת שלה יש להקל, אבל אם יש חשש שישמשו לאחר העונה קודם שתגיע וסתה אין להימנע מבדיקה בתוך העונה לכתחילה עכ”ל
ומשמע שהבין שעיקר הבדיקה היא בשביל התשמיש, ואפשר שהוא דיבר דווקא בווסת שאינו קבועה או בעו”ב, אך משמע שהתיר רק בדוחק, ולא ביאר במקורות מדוע סובר כן.
ובספר יוסף טוהר ח”ב ס’ יג פרק ב’ כתב בסופו לעניין ווסת שאינו קבוע שנכון לבדוק כדי לוודא שאינה קובעת ווסת וגם אם אין רצונם לשמש, ודייק מלשון המעדני יו”ט על קיצור הלכות נידה להרא”ש ס’ א’ שכתב להצריך בדיקה לאישה גם בזמן שהם אסורים זל”ז כדי לדעת אם נקבע ווסת או לא, ומכאן שחובת הבדיקה הוא משום חשש קביעות ווסת ולא רק משום התר לתשמיש.
ועיין בכתב עת פעמי יעקב חלק מא עמ’ סב-סט שדן בזה ונשאר בצ”ע
ונראה לענ”ד שלכ”ע באישה שאין להווסת קבוע וחוששים לעו”ב וודאי שכל חובת הבדיקה שמא תראה בתשמיש שהרי כל חובת הבדיקה הוא משום שרוב נשים רואות לשלושים ואינו משום שמא קבע, וא”כ וודאי הבדיקה היא להתירה לשמש ושלא תראה כשתשמש, ומימלא מתי שאינה משמשת עם בעלה אין חשש.
אך בווסת קבועה הרי כל החשש שמא שינתה ווסתה וחז”ל תיקנו שתבדוק אע”פ שבזמנם הייתה הרגשה והייתה יודעת אם ראתה או לא, ואעפ”כ תיקנו לבדוק כדי לדעת שלא שינתה, ואם לא תבדוק איך תדע שלא שינתה ואינו עניין להתירה לבעלה.
אך בווסת שאינו קבוע הרי הרבה מהראשונים אומרים שכלל אינה צריכה לבדוק, וא”כ י”ל שבמקום צורך יש להקל ואכתי צ”ע לדינא.
