ב"ה
הנדון: שיורי לק על הציפורן חציצה לנטילת ידים ולטבילה.
שאלה: אשה שצובעת את ציפורניה בלק, מידי פעם היא מנקה את הלק כדי לחדש ולצבוע מחדש, אך נשארים עדיין שיריים עקשניים שלא יוצאים, אך אין האשה מקפדת על כך כיון שהיא צובעת לאחר מכן את הציפורן ואין שיריים אלו מפריעות לצביעה מחדש גם כשהיא צובעת בצבע אחר, השאלה היא שלפעמים עוברים כמה ימים עד שצובעים מחדש את הצפורן, האם האשה יכולה ליטול ידים כשיש שיריים של הלק, וכן האם היא יכולה לטבול כך?
תשובה: אם האשה מקפדת שלא לצאת מביתה עם שיורי הלק חוצצים גם לנטילת ידיים וגם לטבילה, ואם אין מקפדת לצאת כך מביתה, לנטילת ידים זה לא חוצץ וגם אין חיוב לכתחילה להוציא או לצבוע מחדש, אך לגבי טבילה לכתחילה ראוי ונכון להתאמץ להוציא גם שיריים אלו, ואם אפשר נכון שתצבע מחדש את הציפורניים ותטבול, וכשאי אפשר לעשות זאת מותר לה לטבול עם שיריים אלו כיון שהיא לא מקפידה לצאת מביתה והוי מיעוט שאינו מקפיד שאינו חוצץ.
מקורות: הנה זה פשוט שהאשה מקפידה על כך ובפרט שלא לצאת מביתה עם שיורי לק על ציפורניה הוי חציצה כדין מיעוט המקפיד עליו שחוצץ הן בנטילת ידין כמבואר בשו"ע חאו"ח (סי' קסא סע' א) שאפ' צואה שתחת הצפורן חוצצת שמקפידים עליה. וכ"ש לגבי טבילה כפי שנפסק בשו"ע חיו"ד (סי' קצח סע' א) שאפ' כל שהוא חוצץ כשדרך רוב בני אדם להקפיד על כך.
אמנם כשאין האשה מקפדת ממילא לא הויה חציצה דהוא מיעוט בגוף וכל שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ, אלא שכבר הרחבנו פעם אחת במדור זה שמיעוט שאינו מקפיד אף שלפעמים האשה מקפידה כמו למשל אם יש לה חתונה והיא כן מקפיד על כך שלא יישאר שיורי לק מ"מ אם אינה מקפידה ללכת לצאת לחוץ וללכת לעבודה עם שיורי לק לא חשיב חציצה וכמ"ש מרן זצ"ל בטה"ב ח"ג ע' מא) וכ"כ הגריש"א זצ"ל בקובץ תשובות ח"ג (סי' קכג).
אך עדיין יש הבדל בין נטילת ידים לטבילה, כי בנטילת ידים מוכח מדברי מרן השו"ע שאם אין האש מקפידה לכתחילה מותר ליטול ידים וכפי שכתב מרן (שם) שבמיעוטו, שאינו מקפיד, "אין לחוש". וכן הסכים הרמ"א לכך שכתב שלכן לא נהגו לנקר הטיט שתחת הצפרנים, לנטילה, משום דהוי כמיעוטו שאין מקפיד, כי אין מקפידים על זה לנטילה. ומקור הדברים מדברי התוספות חולין (קו) והרא"ש (חולין פרק ח' סימן טו) שלענין נטילת ידים במיעוטו ואינו מקפיד עליו אינו חוצץ ואף שלשיטת רש"י לענין טבילת הגוף יש להחמיר בחציצה שעל הבשר אף במיעוטו ומקפיד עליו הוא הדין לענין נטילת ידים אך לא קיימא לן כרש"י, כך נקט הטור ע"פ דברי אביו הרא"ש וכך השו"ע וכנזכר, וכן נקט המשנ"ב (ס"ק ז). ע"ש.
אך לענין טבילה אף שפשטות מרן השו"ע (בהלכות חציצה) שבמיעוט שאינו מקפיד עליו (וכך דרך רוב בנ"א) משמע שאפ' לכתחילה יכולה לטבול עם המיעוט מ"מ הרמ"א כבר כתב שם לכתחלה לא תטבול אפילו בדברים שאינם חוצצין, גזרה אטו דברים החוצצים. וכבר הרחיב בכך בטה"ב (ח"ג ע' ה) שאף שלדעת מרן מוכח שלכתחילה יכולה לטבול במיעוט שאינו מקפיד, מ"מ סיים שם שיש להקל רק במקום צורך. ע"ש.
