הלכות לחג השבועות ולשבת

פתיחה:

חג השבועות יום ‘מתן תורתנו’, כלל ישראל חג ושמח על ניתנת התורה לעם ישראל. ביום זה כלל ישראל כרת ברית אמונים על ציות מוחלט לתורת ה’ (נעשה ונשמע), בברית זו תלויה הצלחת העם היהודי בעבר בהווה ובעתיד. בברית זו התייחדו כלל ישראל מכל גויי הארץ, והתקדשו להיות ממלכת כוהנים ונושאי דגל תורת ה’ בעולם כולו.

מלבד זאת, בחג השבועות מציינים אנו את קציר החקלאות בארץ (‘חג הקציר’), ומבאים את ביכורי הפירות למקדש. בכך אנו מבטאים כי פרי החקלאות אינו תוצר האדם, אלא ברכת שמים. עם ישראל מניף אל על את פרי “האדמה” ומציגו לפני ה’ כאות תעודת מילוי השליחות וההקפדה על מצוות התורה בשטחי החיים החומריים. זאת היא עיקר תעודתה של תורת ה’ שניתנה במדבר השומם והחומרי, ובו היא הפיחה חיי נצח וקדושה לאנושות כולה.

עירוב תבשלים בערב חג שבועות:

אסור להכין או לבשל מיום טוב לשבת, מפאת קדושת החג. לפיכך תקנו חכמים שיש לערוך “עירוב תבשלים” בערב החג, ובכך (לאחד מהטעמים) ההכנות לשבת החלו כבר מערב החג, ואז ניתן אף ‘להמשיך’ בהכנות לשבת בחג (רמ”א, תרכז, א).

בערב החג ביום חמישי (25/5) יש לבשל תבשיל (נהוג ביצה), ולהניחו בכלי עם לחם (לחמנייה/ מצה). לאחר מכן יש להחזיק את הכלי, ולברך: “בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב”. ולאחר מכן יש לומר (בתרגום מארמית): “בְּזֶה הָעֵרוּב יִהְיֶה מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַדְלִיק וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵּנוּ מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת”.

הכנת נר להדלקת נרות השבת:

ביום טוב אסור להבעיר ולייצר אש חדשה, אך מותר להעביר אש ממקום למקום. לפיכך, יש לדאוג לנר עבה שידלק מערב החג (לפחות למשך 24 שעות), כדי שיהיה ניתן להדליק ממנו את נרות השבת ביום המחרת. כמו כן, יש להדליק נר נשמה (שידלק לפחות 24 שעות) עבור נשמת ההורים שנפטרו.

שמחת החג:

מצווה מהתורה לשמוח ביום טוב, לבטא את החפץ והעונג שיש בעול מלכות שמים. השמחה המשפחתית באה לידי ביטוי באכילת בשר ושתיית יין בצוותא מתוך אוירה של רוממות החג. מצווה על אב המשפחה להעניק מתנת חג לרעייתו ולילדיו, כדי שהשמחה תורגש אף אצלם. חובה לדאוג ששמחת החג תורגש גם לאנשים נזקקים, על ידי תרומת מזון או כסף, או אירוח לסעודת חג.

הדלקת הנר:

נרות החג יודלקו בזמן הדלקת הנרות המופיע בלוחות השנה (יש נשים הנוהגות להדליק ביום טוב כאשר הבעל שב לבית לאחר תפילת ליל החג. עליהן להשתמש באמצעות תיווך הנר הדולק מערב החג). מנהג בנות אשכנז (וחלק מבנות עדות המזרח) לברך ברכת “שהחיינו” מלבד ברכת ההדלקה.

אופן ההדלקה:

סדר ההדלקה בליל יום טוב: 1. הדלקת הגפרור (רצוי גפרור ארוך). 2. ברכת ההדלקה (ולנוהגות שהחיינו). 3. ולאחר מכן הדלקת הנר. 4. הנחת הגפרור שיכבה מאליו.

בתפילת ערבית:

ברוב הקהילות תפילת מעריב מתאחרת מעט כדי שימי הספירה יהיו שלמים, על פי הפסוק: ‘שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה’.

סעודת החג (מאכלים חלביים):

מצווה מן התורה לשמוח באכילה ובשתייה ביום טוב, אל לאדם לשמוח עם בני ביתו לבד, עלינו לשלוח מזון או כסף לנזקקים טרם כניסת השבת, ולהשתדל לארח נזקקים בשולחן החג.

אמרו חכמים (פסחים קט): “אין שמחה אלא בבשר ויין”, לפיכך ראוי לקבוע את שתי סעודת החג על מאכלים בשריים.

ברם, רבים נוהגים לייחד סעודה אחת למאכלי חלב, מפאת מספר נימוקים:

1. במתן תורה עם ישראל נצטווה על שמירת כשרות, וכדי להשיג בשר לאכילה, הוצרכו להמתין עד לשחיטה, מליחה… ובאותה העת אכלו רק מאכלי חלב.

2. התורה נמשלה לחלב ככתוב “דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ”.

3. ‘סעודת בשר ו’סעודת חלב’, זכר להקרבת שתי הלחם בבית המקדש.

נכון לסיים את סעודת יום החג עד זמן חצות היום (לערך 12:40) כדי שלא נכנס לשבת כשאנו שבעים, ובזמן דחוק ניתן לסיים יותר מאוחר (לערך עד השעה 16:10).

בישול ואפיה ביום טוב:

התירה התורה עשיית מספר מלאכות (האסורות בשבת) לצורך אוכל נפש ביום טוב. יש לכך פרטים רבים, ויש להיוועץ עם רב על כל שאלה המתעוררת הלכה למעשה.

לדוגמה: מותר לכוון (טרם כניסת החג) תנור אפייה שיפעל אוטומטית ביום טוב באמצעות ‘שעון שבת’, ובשעה שהוא פועל ניתן להכניס לתוכו (בחג אך לא בשבת) מאכלים לאפיה ובישול, וזאת בלבד שאין נורה או פעולה חשמלית אחרת הכרוכה בפתיחת או בסגירת דלת התנור.

דוגמה נוספת: מותר ביום טוב לעשות מנגל (לא חשמלי), ובלבד שההדלקה תתבצע מאש קיימת. אך יש להקפיד שלא לכבות את הפחמים בגמר השימוש.

לימוד בחג השבועות:

מנהג קודש בכל קהילות ישראל להרבות בלימוד תורה בחג השבועות. רבים נוהגים להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה, כהכנה לקבלתה, וככפרה לכך שישראל נרדמו לפני מתן תורה. רבים נוהגים לומר ‘תיקון’ מיוחד. וכן, רבים נוהגים להשתתף בשיעורי תורה. כל המנהגים קדושים המה, והעיקר שלא לעבור את החג בבטלה.

לימוד בלילה, נוהג לאנשים ולא לנשים.

הלומדים בלילה, לכתחילה עליהם לברך לפני ואחרי כל שתיה ואכילה (נפרדת). מי שחושש שישכח, יכול לברך בשתייה הראשונה ‘שהכל’, ובשתייה האחרונה ‘נפשות’.

ברכות השחר למי שלא ישן בלילה:

לבני אשכנז: ניתן לברך את ברכות השחר למעט שש ברכות: על נטילת ידיים; אלהי נשמה; המעביר שינה; וברכות התורה. את הברכות ‘על נטילת ידיים’ ו’אשר יצר’ ניתן לברך לאחר עשיית צרכים.

לבני ספרד: ניתן לברך את כל הברכות למעט ברכת על ‘נטילת ידיים’.

ברכה על עוגת גבינה:

עוגת גבינה אפויה שברכיבה בצק או קמח, כאשר הבצק או הקמח אינם מורגשים בפני עצמם, יש לברך שהכל ובורא נפשות. כאשר הבצק או טעם הקמח מורגש בפני עצמו, יש לברך מזונות ועל המחיה. כאשר הבצק בתחתית העוגה נועד למשמש כבסיס לגבינה שמעל, יש לברך שהכל.

מקלחת ביום טוב:

לבני אשכנז: נכון להימנע מלהתקלח ביום טוב, מפאת מספר חששות. כאשר אדם סובל מזיעה והוא מרגיש צורך ממשי להתקלח, ניתן להקל כדלהלן (שש”כ, יד,ז):

1) לרחוץ פנים ידיים ורגלים, אף במים חמים (שהוחמו ביו”ט עצמו).

2) במים פושרים או חמים שהתחממו בערב יו”ט, מותר את כל הגוף איבר איבר אך לא בבת אחת.

לבני ספרד: מותר להתקלח ביום טוב אף במים חמים, ובלבד שהם התחממו מערב יום טוב, או שהתחממו ביום טוב עצמו באמצעות דוד שמש (ילקוט יוסף, תקיא, ב, מא; חזו”ע שבת, ו, פז-פח).

בכל אופן יש להקפיד: 1) שלא להפעיל בטעות את הבוילר. 2) לא לחפוף את הראש. 3) להשתמש בסבון נוזלי בלבד. 4) לא לסחוט את שיער הראש. 5) לא להסתרק במסרק.

הדלקת נרות השבת:

את נרות השבת יש להדליק בזמן המופיע בלוח (בי-ם, לערך 19:00), אסור להדליק ולייצר אש חדשה מגפרור או מצית, אלא יש להיעזר בנר הדולק מערב יום טוב. וניתן להעביר ממנו אש לנרות השבת (באם משתמשים בגפרור מתווך, בתום השימוש יש להניחו שיכבה מאליו.

שנזכה לייקר את המתנה שזכינו לקבל ביום זה, ונשכיל לשמור עליה מכל משמר, ביראה שמחה וטוב לבב.

בברכה, הרב איתיאל כ”ץ