הנדון: כתם על בגד תחתון לבן שהוכהה מראיתו
שאלה:
מראה דם הנמצא על בגד תחתון שהיה לבן אך הוכהה מראיתו מחמת כיבוס והתיישנות עד שנראה כבגד תחתון בצבע אפור, האם יש לטהר את הכתם כדין מראה על בגד צבעוני בהיר כפי שפסק מרן מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בטה"ב ח"א (במשמרת הטהרה ע' שצ), או שמא יש לדונו כבגד לבן שמטמא כיון שמעיקרא הוא היה בצבע לבן?
תשובה: כתם הנראה על בגד תחתון שכעת הוא בצבע אפור אך בתחילתו הוא היה בצבע לבן אך מחמת יושנו או כיבוסו רב פעמים נהיה בצבע אפור (ולא לבן דהוי כמו חולצה לבנה ישנה), יש לו דין של בגד צבעוני בכל דיני מראות הדמים.
כפי שציינו בשאלה הנה דעת מרן בעל הטה"ב להקל בבגד בהיר, ויש לעמוד בטעם הדבר וכפי שכתב בשו"ת מעיל צדקה (סימן סב) וזו לשונו: דע בני כי כל הצבעים של בגדי צבעונים מצילים מן הכתמים, ואף על פי שנראה מפירוש רש"י (נדה סא:) שכתב: "להקל על כתמיהן, שאין הכתם ניכר בבגד צבוע כמראה דם גמור", שזהו דוקא בבגד אדום, אולם בפרק כל היד (יז.) אמרינן, שאין בודקים אלא בעד לבן, ופירש רש"י, שאין הדם ניכר יפה אלא בעד לבן. וכן פסק הרמב"ם (בפרק ד מהלכות איסורי ביאה הלכה טו). וכן כתב הרשב"א בתורת הבית. ולכן כל מיני צבעונים מצילים מן הכתמים חוץ מהלבן. ע"כ. והובא להלכה בשלחן ערוך הגאון רבי זלמן (סימן קצ ס"ק כג). וכן פסק החכמת אדם (כלל קיג סימן ט). ע"ש.
ומבואר שהיסוד לכל דין זה שאין חילוק בזה בין כל מיני צבעונים, זולת צבע לבן שנאסר בו הכתם "כיון שרק בצבע לבן נחשב הדם ניכר" דהיינו שאע"פ שבשאר צבעונין אנחנו יכולים לזהות בבירור שהמראה הוא דם מ"מ חכמים לא גזרו בכך שהרי כל איסור כתמים מדרבנן ובכהאי גוונא שהמראה אינו על צבע לבן אלא צבע אחר אפ' בהיר אינו ניכר כמו על בגד בצבע לבן ולא אסרו חכמים. וכן מתבאר בשו"ת בית שלמה, ובשו"ת דברי שלום (סימן קב), ובשו"ת באר משה חלק ד (סימן סד). ע"ש.
ואף שבשו"ת שבט הלוי (חלק יורה דעה סימן פז) אחר שהביא דברי המעיל צדקה והאלף לך שלמה, כתב, שאף על פי שגם מסתימת הפוסקים מבואר שיש להקל בכל מיני צבעונין, מכל מקום בצבע הדומה כמעט ללבן, כגון צבע צהוב (געהל) שהדם ניכר בו היטב, דעתי להחמיר. ע"כ. מ"מ כבר השיג עליו מרן אאמו"ר זצ"ל שאין דבריו מוכרחים, שלא חילקו חז"ל בדבר. וכן מפורש בהדיא להקל בזה בשו"ת אדני פז (סימן כ). ע"ש. וכן מתבאר לפי מה שהסביר בשו"ת חשב האפוד חלק ב (סוף סימן צב). ע"ש. לפיכך נראה שאין להחמיר גם בבגד צבוע בצבע צהוב, ורק בצבע לבן יש להחמיר אם יש בו שיעור כגריס ועוד.
וכ"כ בספר אבי הנחל (ע' 231) אחר שהביא דברי הרב שבה"ל והרב פרדס שמחה שנקטו להחמיר, כתב בשם הגריש"א זצ"ל שהגדר הוא כל צבעוני שמקליש את הדם ולא נר' חוזק הדם כמו שהיה נראה על לבן, אע"פ שלפנינו נר' דם גמור, מ"מ כיון שהצבע קלקל במראה הדם חשיב צבוע.
השתא דאתינן להכי ודאי שה"ה לבגד תחתון שהיה לבן וכיום נשתנה מראיתו ומחמת יושנו נהיה בצבע אפור (ולא לבן דהוי) כיון שכיום אין מראה הבגד בצבע לבן א"כ אין הדם ניכר בו כמו בבגד לבן ולא גזרו על כך חכמים (וע"ש במשמרת הטהרה שבגד שאינו צבוע מברייתו יותר פשיטא להו לפוסקים להקל).
וכן כתב בספר היכל הוראה ח"ה בשם הרב משה בראנדסופר (סי' פג ע' קסד) שכתב במעשה שבא לפניו שהבגד שעליו היה הכתם היה צבעו דהוי מחמת ריבוי הכביסות ונעשה לצבע אפור בהיר, שהרי זה חשיב כבגד צבוע כמו שפסק המחבר (ביו"ד סי' קצ סעי' י) דכתם שנמצא על בגד צבוע טהורה, וכן קיבל מאביו "בעל קנה בושם" שכל זמן שאינו לבן ממש נחשב כבגדי צבעונים ואם הלבן נכהה מראיתו דינו כבגד צבעוני, וע"ש שכתב ששאל את אביו טלית קטן של צמר שצבעו לבן ונוטה לבעז' ואמר לו דגם זה נחשב לבגד צבעוני ועפ"י זה הוא מורה להקל. וכן הסכים עם הוראה זו הרב חיים שלום הלוי סגל בתשובה שנדפסה בשו"ת גם אני אודך (ח"ג סי' פא), וכך מקובל להורות וכן עיקר.
