בה"י
עונת אור זרוע
שאלה: האם צריך לפרוש עונה אחת לפני יום הפרישה הרגיל?
תשובה: הפרישה בעונה לפני יום הפרישה הרגיל, נקרא בשם עונת אור זרוע על שם בעל הספר שמביא חומרא זו, ולמעשה האשכנזים קיבלו עליהם חומרא זו, והספרדים שנוהגים לפי הרב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, לא נוהגים כך אלא פורשים רק ביום שראתה בו, והנוהגים כמנהגי הבן איש חי, גם קיבלו עליהם דין זה.
מקורות: כתב הב"י בסימן קפד סעיף ב' שהוא מצא בשם האור זרוע שצריך לפרוש 24 שעות, והכוונה בעונה שראתה, ובעונה אחת קודם, והב"י כתב שהוא החמיר שלא מן הדין וכו'. והב"ח פסק שהירא דבר ה' מחמיר חומרא זו.
הש"ך בסימן קפד' סעיף ב' הביא את דברי בעל האור זרוע, וכתב שהוא מסכים עמו להלכה רק במקום שאין לה שעה קבועה ביום הראיה שכל פעם רואה בשעה אחרת, ולכן יש לחוש שתראה בעונה קודם, אבל אם יש לה שעה קבועה ביום הראיה, לא חוששת לעונה קודם. אבל הט"ז ורע"א, חוו"ד תוה"ש, החזו"א ועוד פסקו דלא כשיטת האור זרוע.
אבל בספר שבט הלוי להרב וואזנר זצ"ל, כתב שנהגו גדולי הראשונים כחומרת האור זרוע וכך צריך לפסוק, וכתב כמה טעמים בדבר גם משום שהגופים נחלשו וגם משום שכיום רוב הנשים רואות ביום, והפרישה גם ביום, ותשתכח תורת פרישה מעם ישראל.
בספר הבן איש חי, כתב שראוי לחוש לדעת האור זרוע, והביא טעם לדבריו משום שהגופים נחלשו וצריך לחשוש יותר לראיית הדם החדש, וכן בספר אבני שוהם (ח"א עמ' כב) כתב בשם רבצא"ש שצריך להחמיר כשיטת האור זרוע רק בעונה בינונית ובווסת קבוע, ובשאר הפרישות אין להחמיר.
ודעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל כדעת הב"י שאין לחוש לחומרא זו.
וגם לדעת המחמירים, אם חל עונת אור זרוע בליל טבילה, יכולה לטבול ולשמש, ותבדוק טוב את עצמה, ותשים לב שאין לה שום הרגשה מהרגשות שרגילה בהם בשעת הווסת.
