שאלה:
ביתנו קטן ויש בו חדר שינה אחד ויש לו בן בן שלש שנים שיודע לדבר הישן עימם בחדרם בתוך עריסה (לול) האם ניתן לקיים מצות עונה בשעה שהוא יישן ושמיכה פרוסה על מעקה של העריסה כך שאם הוא יתעורר הוא לו יראה כלום.
תשובה: מותר.
מקורות: הנה פסק חאו”ח מרן השו”ע (סימן רמ סעיף ו) שאסור לאדם לשמש מטתו בפני כל אדם אם הוא נעור, ואפילו ע”י הפסק מחיצה עשרה, ובפני תינוק שאין יודע לדבר, מותר. וכ”פ באה”ע (הלכות אישות סימן כה סעיף ב) שלא ישמש בפני שום מין אדם, אפילו קטן, אא”כ הוא תינוק שאינו יודע לדבר. ע”כ. ומבואר שאם התינוק יודע לדבר אסור לשמש מיטתו בפניו, והטעם כתב בערוך השלחן (סעיף יא) “כשיודע לדבר אסור אף שאינו מבין הענין, אך יספר מה שראה ומכוער הדבר”.
ואמנם כשאינו יודע לדבר באופן שיוכל לספר מה שראו עיניו מותר כמבואר בשו”ע, אך כתב בפסקי תשובות שם שממידת חסידות להימנע מלשמש בפני תינוק ניעור אפילו מוטל בעריסה, אבל בישן אין חשש כלל, ואף בספק אם ישן אפשר להקל, ואם יש חשש להוז”ל יש להקל גם בתינוק ניעור לגמרי כל שאינו יודע לדבר.
ואמנם גם כשיודע לדבר כתב המשנ”ב בשם האחרונים (שם ס”ק כב) שהטעם שאפ’ ע”י הפסק לא מועיל משום שהוא מרגיש הוא בעת שהלה משמש מטתו ואין כאן צניעות. “ואם הוא בענין שאין מרגישים כלל מותר ע”י הפסק מחיצה”. לפ”ז בנידון שאלתנו שהתינוק יישן כיון שאינו מרגיש יהיה מותר. וכן הוא מפורש שם בביאור הלכה (בד”ה ניעור) שבפני ישן מותר אפילו בלא הפסק מחיצה, וכ”כ הבית שמואל (סי’ כה ס”ק ד) והרב כף החיים (שם ס”ק מב) בשם עולת תמיד, אלא שמ”מ לכתחלה טוב במקום שבני אדם ישנים בבית שיעמיד מחיצה סביב המטה. ע”כ. ומוכח מדברי הבה”ל והב”ש, שאפ’ בפני אנשים גדולים מותר לשמש אם הם ישנים (כמובן שברור לו שהם ישנים) אך טוב להעמיד מחיצה, וכן פסק כל זה בספק טהרת ישראל (סי’ רמ אות מא). ובנידוננו שמדובר בילד בן שלש שישן וגם יש סדין שמפריד בינו לבין הורה ודאי שמותר.
