י״ב בתשרי ה׳תשפ״ז

»

Quick Answer

על פי ההלכה, מותר לחתן להסתכל על אשתו שפירסה נדה קודם בעילת מצוה במקומות הגלויים שבה, אף אם הוא נהנה מראייתה. פסיקה זו, הנתמכת על ידי פוסקים כמו הגרי"ש אלישיב בספר פרדס שמחה, קובעת כי הואיל והאישה עתידה להיות מותרת לבעלה לאחר טבילתה, אין חשש שיבוא לידי מכשול באיסור. עם זאת, נאסר על החתן להתייחד עם אשתו במצב זה, כפי שמצוין בשולחן ערוך (יו"ד סי' קצ"ב סעי' ד'), בניגוד להסתכלות המותרת.

»

הסתכלות על אשתו שפירסה נדה קודם בעילת מצוה

תמונה של הרב ישראל גרטנר
הרב ישראל גרטנר
מו"צ, רב קהילת הגר"א, מודיעין עלית

הרב ישראל

גרטנר

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

הסתכלות על אשתו שפירסה נדה קודם בעילת מצוה
שאלה: האם מותר להסתכל על אשתו שפירסה נדה קודם שבעל בעילת מצוה אע"פ שנהנה בראייתה, או שיש לאסור הדבר כמו שאסור לו להתייחד עמה במצב זה.
תשובה: כתב בשו"ע (יו"ד סי' קצ"ה סעי' א'): חייב אדם לפרוש מאשתו בימי טומאתה עד שתספור ותטבול וכו', אבל מותר להתייחד עמה, דכיון שבא עליה פעם אחת תו לא תקיף יצריה. ובשו"ע (שם סי' קצ"ב סעי' ד') כתב: חתן שפירסה כלתו נדה קודם שבא עליה, לא יתייחד עמה.
כתב בשו"ע (אבה"ע סי' כ"א סעי' ד'): מותר לאדם להביט באשתו, אף על פי שהיא נדה והיא ערוה לו, אף על פי שיש לו הנאה בראייתה, הואיל והיא מותרת לאחר זמן אינו בא בזה לידי מכשול. וכ"כ הרמ"א (יו"ד סי' קצ"ה סעי' ז'): מותר להסתכל בה במקומות הגלויים אע"פ שנהנה בראייתה. ובש"ך (שם ס"ק י"ב) כתב בטעם הדבר, דהואיל והיא מותרת לו לאחר זמן אינו בא לידי מכשול.
בספר נתיבות לשבת על אבה"ע (לבעל ההפלאה, סי' כ"א ס"ק ה') כתב לחדש, דכמו שחתן שפירסה אשתו נדה אסורה ביחוד, משום שחתן תקיף ליה יצרו כל שלא בעל, הוא הדין שאסור להסתכל ביופיה כל שלא בעל. והובאו דבריו באוצר הפוסקים (סי' כ"א סעי' ד' אות כ"ט). גם בספר בדי השולחן (סי' קצ"ה סעי' ז' בביאורים ד"ה אבל) הביא דבריו, וכתב שביתר הפוסקים לא הוזכר חילוק זה. וסיים הבדה"ש, וצ"ע לדינא.
בטהרת הבית (ח"א עמ' תצ"ז) כתב, שמותר להסתכל באשתו שפירסה נדה קודם בעילת מצוה, דלא כנתיבות לשבת, דכיון שהטעם שמותר להסתכל באשתו נדה הוא הואיל והיא מותרת לו לאחר זמן אינו בא לידי מכשול, אף כאן שעתידה להיטהר מותר להסתכל בה, אע"פ שלא בעל. גם בספר פרדס שמחה (סי' קצ"ב במעין טהור ס"ק ט"ז) פסק בשם הגרי"ש אלישיב, שמותר להסתכל באשתו שפירסה נדה קודם בעילת מצוה, דלא כנתיבות לשבת.
ומצאתי שכבר הסיק להיתר בזה בספר פרדס רמונים (סי' קצ"ה שפתי חכם ס"ק י"ב ד"ה נחזור) שכתב, דלענין איסור יחוד בעינן שיהיה תרתי למעליותא, בא עליה וגם יש היתר לאיסורו, אבל לענין הסתכלות במקומות הגלויים סגי בטעם זה לחוד שהיא מותרת לו לאחר זמן, והגם שעדיין לא בא עליה, שהרי לא מצינו שהוסיפו חז"ל איסור בכלה שעדיין לא בא עליה זולת איסור יחוד, ולמה לא הזכירו שיש גם איסור להסתכל עליה, משא"כ בשאר נדות, אלא ודאי דאין לחלק בזה בין כלה לשארי נשים, עכ"ד.
העולה לדינא, מותר לחתן שפירסה אשתו נדה קודם בעילת מצוה להסתכל עליה במקומות הגלויים שבה כשאר נדה, אע"פ שיש לו הנאה מכך, ואסור רק להתייחד איתה.

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט:

Frequently Asked Questions

1 האם מותר לחתן להסתכל על אשתו שפירסה נדה לפני בעילת מצוה?

מותר לחתן שפירסה אשתו נדה קודם בעילת מצוה להסתכל עליה במקומות הגלויים שבה כשאר נדה, אף על פי שיש לו הנאה מכך. זהו הסיכום ההלכתי העולה מהדיון בפוסקים.

2 מה ההבדל בין הסתכלות לבין יחוד במקרה של כלה שפירסה נדה לפני בעילת מצוה?

במקרה זה, מותר לחתן להסתכל על אשתו הנדה במקומות הגלויים. עם זאת, אסור לו להתייחד איתה, כפי שמצוין בשולחן ערוך לגבי חתן וכלה שפירסה נדה קודם שבא עליה.

3 מהו הדין הכללי לגבי הסתכלות על אישה נדה?

באופן כללי, מותר לאדם להביט באשתו אף על פי שהיא נדה ויש לו הנאה בראייתה. הטעם לכך הוא שהיא מותרת לו לאחר זמן, ולכן אינו בא בזה לידי מכשול.

4 האם ישנן דעות חולקות בנוגע להסתכלות על כלה שפירסה נדה לפני בעילת מצוה?

כן, ישנן דעות חולקות. ספר 'נתיבות לשבת' סבר לאסור הסתכלות במקרה זה, בדומה לאיסור יחוד. אולם, רוב הפוסקים, כולל ה'טהרת הבית' והגר