הרחת בושם של בתו
שאלה: האם מותר להריח בושם שבתו סכה על גופה, ומה הדין כאשר הבושם מיוחד לה אך לא נמצא על גופה.
תשובה: כתב בשו"ע (או"ח סי' רי"ז סעי' ד'): בשמים של ערוה, כגון קופה של בשמים תלוי בצוארה, או אוחזת בידה, או בפיה אין מברכין עליהם, לפי שאסור להריח בהם שמא יבא לידי הרגל נשיקה או קירוב בשר. וכן כתב השו"ע (אבה"ע סי' כ"א סעי' א'), שאסור להריח בשמים הנמצאים על הערוה.
וכתב הט"ז (או"ח שם ס"ק ג'), דגם אם הסירה את הבשמים מעל צוארה, ואפילו הם מונחים כעת על השולחן, אסור לברך עליהם כיון שהם עשויים לדבר ערוה, וגם שעל ידי זה יבוא לידי הרהור ביודעה ומכירה. והובא במשנ"ב (שם ס"ק י"ז).
בכף החיים (שם ס"ק י"ז) הביא בשם הברכ"י והשע"ת, שאסור להריח אף בשמים של אשתו נדה, ואף דעל יחוד אשתו נדה לא גזרו, מכל מקום יש להתרחק דלבו גס בה, ושמא יבוא לידי קירוב. והוסיף הכף החיים, ולפי זה בבשמים של בתו מותר להריח, כיון דליכא איסור יחוד וגם אין לבו גס בה. ומכל מקום יש להחמיר, דיש להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו, עכ"ד הכה"ח.
ולא זכיתי להבין מה מקום יש להחמיר שלא להריח מהבשמים שעל בתו, דהלא הטעם שאין להריח מבשמים שעל הערוה הוא שמא יבוא לידי הרגל נשיקה או קירוב בשר, כמבואר בדברי השו"ע הנ"ל, והרי מפורש בשו"ע (אבה"ע סי' כ"א סעי' ז') דמותר לאב לחבק את בתו ולנשקה. ובבית שמואל (שם ס"ק ט"ו) כתב דמותר גם לחבק ולנשק את בתו הגדולה. ועי' בשו"ת בצל החכמה (ח"ג סי' י"ב) שכן הוא דעת רובם המכריע של הפוסקים, ואפילו אם נתקדשה ונוסף עליה איסור אשת איש, וגם נוסף עליה איסור נדה מותר לאב לחבק ולנשק את בתו. וא"כ מה מקום יש להחמיר שלא להריח בשמים שעל בתו מחשש שמא ינשקנה, אם מותר לו לנשקה.
וכ"ש שמותר לו להריח בושם המיוחד לבתו שאינו על גופה, אלא מונח על השולחן, דלא שייך בזה חשש של הרהור, שהרי הטעם שמותר לחבק את בתו הוא משום שהיא בכלל העריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהן, ולא שייך בהן חשש הרהור.
העולה לדינא, מעיקר הדין מותר להריח בושם שסכה בתו על גופה. ויש מי שכתב דאף שהדבר מותר ראוי להתרחק מכך. וצ"ע חומרא זו.
