י״ב בתשרי ה׳תשפ״ז

»

Quick Answer

ל"ג בעומר הוא יום שמחה במסורת היהודית, הנחגג ביום הל"ג לספירת העומר, שבו מנהגי האבלות מושעים ואין אומרים תחנון בתפילה. השמחה מיוחסת למספר מסורות, ובראשן הפסקת המגפה בקרב תלמידי רבי עקיבא ביום זה, כפי שמצוין במאירי יבמות סב, ב. יום זה מציין גם את ה'הילולא' של התנא רבי שמעון בר יוחאי, שבו גילה סודות תורה עמוקים, מה שהוביל למנהגים כמו הדלקת מדורות ועליות לקברו במירון. בל"ג בעומר מותר לשיר, לרקוד ולנגן בכלי זמר, ולרבים גם להתחתן ולהסתפר.

»

ל"ג בעומר, הלכה ומנהג

תמונה של הרב איתיאל כ"ץ
הרב איתיאל כ"ץ
רב, פוסק, מרצה וסופר

הרב איתיאל

כ"ץ

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

ל"ג בעומר, הלכה ומנהג

מנהג בישראל לשמוח בליל ויום ל"ג בעומר. ביום זה חדלים ממנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר, ואין אומרים בו תחנון בתפילה.

נימוק המנהג:
מספר נימוקים ניתנו לשמחה ביום זה.
1) מסורת ביד חכמינו, כי ביום ל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא למות (מאירי יבמות סב, ב; שו"ע תצג, ב).
2) ביום זה החל רבי עקיבא ללמד תלמידים חדשים שלא מתו באותה מגפה, ומהם התפשטה התורה בעם ישראל (פר"ח תצג, ב).
3) ביום זה סמך רבי עקיבא את חמשת תלמידיו, רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בן שמוע, שהם היוו המשכיות למסורת התורה (כה"ח תצג, כו).
4) יום ההילולא של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי.
5) ביום זה חלפו רוב ימי הספירה (2/3) ומתקרבים אל יום חג מתן תורתינו (מהרש"א במו"ק, כ"ח ע"א)

ריקוד ושירה:
לכל המנהגים מותר לשיר ולרקוד ולנגן בכלי זמר בל"ג בעומר, מתחילתו ועד סופו.

נישואין ותספורת:
מנהג אשכנז (וחלק מקהילות ספרדים) שמותר להתחתן ולהסתפר החל מל"ג בעומר (לכתחילה יש להסתבר ביום ולא מהלילה).
למנהג רוב עדות המזרח מותר להתחתן ולהסתפר מל"ד בעומר. (כאשר ל"ג בעומר חל בערב שבת, גם למנהג הספרדים מותר להסתפר בו לכבוד שבת (שו"ע תצג, ב).
הנוהגים על פי האר"י, אין מסתפרים כלל בספירת העומר עד ערב חג השבועות (כה"ח תצג, יג).

רבי שמעון בר יוחאי:
מנהג ותיק בשנים שרבים עולים בל"ג בעומר להר מירון, לקברותיהם של רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר, ועורכים לכבודם שמחה גדולה, ומדליקים מדורה, ורוקדים ומזמרים.
יש שפקפקו על מנהג זה, שלא מצאנו מקור המאשש שיש לשמוח ביום זה כעין יום טוב (חת"ס יו"ד רלג). ועוד, שבדרך כלל ביום פטירת צדיק ראוי למעט בשמחה (שואל ומשיב מהדורה חמישאה לט).
חרף זאת, הונהג בכלל ישראל לשמוח ביום זה שמחה של מצווה, על סמך המובא בספר הזוהר כי נקרא יום הסתלקות רשב"י נקרא: 'הילולא', שיש במשמעה שמחת נישואין. שיום פטירת צדיק, שכל ימיו עסק בתורה מתוך קדושה ופרישות, הינה מאפשרת לנשמתו להידבק בשכינה כדוגמת נישואין של חתן וכלה, וביום זה נשמתו מתעלה לדרגות גדולות בדביקות בשכינה.
מסופר באידרא זוטא (זוהר ח"ג רפז, ב – רצו, א) שביום פטירתו של רשב"י, הוא גילה סודות עמוקים ונשגבים שלפני כן לא הורשה לגלות, והיה בוכה ושמח, וזה לא בכדי, שיום הפטירה הוא זמן היפרדות מקשרי החומר, והתקשרות עם מקור החיים העליון.

מדורות ונרות:
נתייחד רבי שמעון בר יוחאי, שאת יום הסתלקותו מציינים רבים מכלל ישראל על אף שאין מקור לכך בשולחן ערוך. יודעי הספר שמחים על סודות התורה שנתגלו בזכותו. והמוני העם משתתפים בהילולא ובהדלקת מדורות, כביטוי לכבודה של התורה.
הנר והאור רומזים לתורה ולמצוות, כמו שנאמר (משלי ו, כג): "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר". האש הינה כח מופלא, מתוך חומרים דוממים, בוקעת להבה בעלת כוחות אדירים שיכולה להאיר, לחמם ולשרוף. כמו כן התורה והמצוות, מכוחם ועל ידם ניתן להאיר את חושך העולם, ולזכות להארה עליונה לנצח נצחים.
רבים נוהגים להדליק מדורות בל"ג בעומר, לרמז לאור הגדול של סודות התורה שנתגלו על ידי רבי שמעון בר יוחאי. כמסופר בזוהר (ח"ג רצא, ב) שביום הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי גילה לתלמידיו סודות גדולים, ומפאת קדושת המעמד סבבה אש את רבי שמעון ולא היה ניתן להתקרב אליו.

תספורת לילדים:
מנהג נפוץ לספר את הילדים בראשונה בגיל שלוש בהתבסס על המקרא "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" (ויקרא יט, כד), בתספורת זו מחנכים אותם בראשונה במצוות "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם" (ויקרא יט, כז), ומשארים פאות להיכר היותם יהודים שומרי מצוות.
מספרים את שערותיהם ומשאירים להם פאות, ובזה שעניינה לא לספר את שערות הראש בעיגול, תוך גזיזת הפאות.
רבים נוהגים לבצע תספורת זו, ביום בל"ג בעומר, לחבב את המצווה שתהיה מתוך שמחה והתקשרות לדמות הצדיקים.

בברכה, הרב איתיאל כ"ץ

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט:

Frequently Asked Questions

1 מדוע אנו חוגגים את ל"ג בעומר?

לשמחה בל"ג בעומר ניתנו מספר נימוקים, ביניהם: הפסקת מות תלמידי רבי עקיבא, תחילת לימוד תלמידים חדשים על ידו, סמיכת חמשת תלמידיו, יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, והתקרבות לסיום ספירת העומר וחג השבועות.

2 האם מותר להתחתן ולהסתפר בל"ג בעומר?

למנהג אשכנז וחלק מקהילות ספרדים, מותר להתחתן ולהסתפר החל מל"ג בעומר (עדיף ביום ולא בלילה). למנהג רוב עדות המזרח, מותר להתחתן ולהסתפר מל"ד בעומר. הנוהגים על פי האר"י אינם מסתפרים כלל בספירת העומר עד ערב חג השבועות.

3 מהו מנהג העלייה למירון והדלקת מדורות בל"ג בעומר?

מנהג ותיק הוא לעלות בל"ג בעומר להר מירון, לקברותיהם של רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר, ולערוך לכבודם שמחה גדולה הכוללת הדלקת מדורות, ריקודים וזמרה. יום פטירתו של רשב"י מכונה 'הילולא', המסמלת שמחת נישואין רוחנית והתעלות נשמתו.

4 האם מותר לשיר, לרקוד ולנגן בכלי זמר בל"ג בעומר?

כן, לכל המנהגים מותר לשיר, לרקוד ולנגן בכלי זמר בל"ג בעומר, מתחילתו ועד סופו. ביום זה חדלים ממנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר ואין אומרים תחנון בתפילה.