אישה שבעלה נמצא בחו"ל, ויש עיכוב בטיסה ומסתפקת אם יגיע באמצע הלילה או רק למחרת ביום, האם תילך למקוה לטבול טבילת מצוה או שתמתין למחרת.
הנה מרן השו"ע בסימן קצז (ס"ב) כתב אם בעלה בעיר מצוה לטבול בזמנה שלא לבטל מפריה ורביה אפילו לילה אחד. ובבית יוסף (שם) כתב שזה נלמד מהגמ' בעירובין (סג:) שיהושוע נענש על שביטל את ישראל מפריה ורביה לילה אחת. והביא מהזוהר הקדוש בפרשת משפטים (קיא.) שאישה שבעלה בעיר ומעכבת את טבילתה, עוון גדול הוא וגורמת רעה בעולם.
אולם כאשר הגיע זמן טבילתה ובעלה לא נמצא בעיר כתב בשו"ת שבות יעקב ח"ג (סי' עז) שכיון שכל גדולי הפוסקים תפסו להלכה שטבילה בזמנה אינה מצוה, אין לה להחמיר לילך לטבול כאשר בעלה אינו נמצא בעיר, כיון שיש חשש סכנה של דיבוק רוח טומאה ומזיקים כאשר טובלת ואין בעלה בעיר, וחמור סכנה מאיסור. וכן כתב הרב בן איש חי (ש"ב פרשת שמיני ה"כ). וכן פסק הרב טהרת הבית ח"ב (עמ' תמה), וכתב שמה שהנהיג רבינו שמשון את ביתו ללכת ולטבול אף כשאין בעלה בעיר, זה משום שסבר להלכה שטבילה בזמנה מצוה, ולא חשש לסכנה משום ששומר מצוה לא ידע דבר רע .
ואם עברה וטבלה כתב השבות יעקב (שם) שתניח אצלה תינוק או סכין תחת הכר. או שתפרוס בגד של בעלה עליה.[כף החיים או"ח סימן רמ (ס"ק יג)].
ובנידון שלנו מכיון שאין איסור בדבר אלא סכנה, וכיון שישנה אפשרות שבעלה יגיע באמצע הלילה, ואם לא תטבול יכולים להגיע לידי מכשול יש לה ללכת ולטבול ותניח תינוק אצלה וכנ"ל.
ויתרה מזו אפילו בנידון שיודעת שבעלה יגיע רק למחרת ביום אלא שמגיע לכמה שעות ואחר-כך שוב נוסע גם כן תטבול בלילה [שלמחרת ביום אינה יכולה לטבול] ותניח סכין תחת למראשותיה.
מסקנת ההלכה:
אישה שהגיע זמן טבילתה, ובעלה לא נמצא בעיר אם יש צד שיגיע באמצע הלילה תילך לטבול. ואם אינו אמור לחזור לא תילך לטבול, ואם הלכה וטבלה תניח תינוק אצלה או סכין תחת מראשותיה, או תפרוס עליה בגד של בעלה.
