אישה שצריכה לצאת מביתה בשעות הצהרים המוקדמות, וחוששת שלא יזדמן לה מקום וזמן לעשות הפסק טהרה סמוך לשקיעה, האם יכולה לפסוק בטהרה קודם שתצא מביתה.
הנה בדבר זה מצינו מחלוקת משולשת בראשונים, שיטה ראשונה הראב”ד בבעה”נ (שער הספירה והבדיקה עמ’ סח) שאפילו אם פוסקת ביום הראשון לראייתה מועילה בדיקת שחרית. וכן דעת הרשב”א בתורת הבית הקצר (שער חמישי כד.).
שיטה שניה, הרמב”ן (הל’ נידה פ”ב-ה”ב) שביום הראשון לראייתה לא מועילה בדיקת שחרית, וטעמו שחזקת כל יום הראשון טמא כיון שמעיינה פתוח ודמיה חוזרים, ולכן אף שפסקה בטהרה בבוקר, לא מועיל שחוששים שחזרה וראתה, אבל בשאר הימים מועילה בדיקה בבוקר. וכתב מרן הב”י (סימן קצו) שמזה שהרב המגיד (פ”ב מהל’ איסורי ביאה ה”ב) הביא את דברי הרמב”ן ולא כתב שהרמב”ם חולק עליו, משמע שסובר שדעת הרמב”ם כהרמב”ן.
ושיטה שלישית דעת הרא”ש (קיצור פסקי הרא”ש לנידה) שצריכה האישה לפסוק בטהרה סמוך לבין- השמשות. וחלקו הטור והב”י בדעתו, שדעת הטור שאביו הרא”ש כתב כן לעיכוב, דהיינו שאם בדקה קודם לכן אפילו בדיעבד לא מועיל. אבל הב”י סובר שהרא”ש כתב כן על הצד היותר טוב ולא לעיכוב.
ובשו”ע סימן קצו (ס”א) פסק שבעת ימים שהזבה סופרת מתחילים ממחרת יום שפסקה בו. וכך משפטה אם תראה ב’ ימים או ג’ ופסקה מלראות בודקת ביום שפסקה כדי שתפסוק בטהרה ובדיקה זו תהיה סמוך לבין-השמשות. וכתב הרמ”א וכן נוהגים לכתחילה, ובדיעבד אפילו לא בדקה עצמה רק שחרית ומצאה עצמה טהורה די בכך. וכתב הגר”א בביאורו (סק”ד) שהרמ”א בא לבאר את דעת השו”ע ולא לחלוק עליו. מבואר שדעת מרן השו”ע שרק לכתחילה צריכה לבדוק סמוך לבין-השמשות, אבל בדיעבד מועילה בדיקה שבדקה בבוקר ואפילו אם ראתה דם באותו יום שפסקה בו בטהרה.
ובסעיף ב’ פסק השו”ע ראתה יום אחד בלבד, ופסקה בו ביום צריכה לבדוק עצמה במוך דחוק ושיהא שם כל בין-השמשות. וכתה הסדרי-טהרה (סק”ו) שהשו”ע פסק כדעת הרמב”ם והרמב”ן. וכ”פ התהילה לדוד (סי’ סה).
והרב טהרת הבית ח”ב (משמה”ט עמ’ רנז) כתב שכיון שהראב”ד הרמב”ן והרשב”א ועוד ראשונים כתבו שמן הדין יכולה לעשות הפסק טהרה בבוקר אפילו לכתחילה, וכ”פ מרן השו”ע בראתה כמה ימים. אם אינה יכולה לפסוק בטהרה סמוך לבין-השמשות יכולה לפסוק בטהרה אפילו בבוקר. ושם (משה”ט עמ’ רסד) כתב שמכל מקום אם יתאפשר לה בסופו של דבר לעשות בדיקה סמוך לשקיעה, תחזור ותבדוק ובפרט אם ראתה באותו היום שפוסקת בו בטהרה, לחוש לדעת הגאון חוות דעת (ביאורים סק”א) והסדרי טהרה (סק”ט) שפסקו כהתוספות במס’ נדה (סח:) שאם ראתה באותו יום אפילו היה זה בים השלישי לראייתה מן הדין צריכה לפסוק בטהרה מן המנחה ולמעלה, ולא מועיל בדיקה קודם לכן. וכ”כ הרב שבט הלוי(עמ’ רעז סס”י) שנשים העובדות אחר הצהרים ואינן יכולות לרחוץ במקומם, יעשו הרחיצה והפסק טהרה מוקדם בבית.
וכל זה שלא כהרב בדי-השולחן שפסק להלכה שאם לא עשתה בדיקה מן המנחה ולמעלה לא חשוב שהפסיקה בטהרה.
מסקנת הדברים:
אישה שאינה יכולה לפסוק בטהרה סמוך לשקיעת החמה, יכולה לעשות הפסק אפילו בבוקר. ואם אחר כך יזדמן לה מקום וזמן קודם השקיעה, טוב שתבדוק עצמה שוב, ובפרט אם הפסיקה בטהרה ביום שראתה בו דם.
