בה"י
שאלה: אשה שצריכה לעשות הפסק טהרה לאחר קבלת הווסת, ולא יכולה לעשות את ההפסק לפני השקיעה, מהו הזמן הכי מוקדם שהיא יכולה לעשות את ההפסק?
תשובה: אם יש צורך גמור יכולה לעשות הפסק טהרה גם מהבוקר, אבל רק במקרה שההפסק הוא לא היום הראשון לראיית הדם, כי אם רוצה לעשות הפסק ביום ראשון לראיית הדם, מותר רק משעת מנחה קטנה, ולא יועיל ההפסק לפני זמן זה. ולגבי אשה שראתה כתם טמא ונאסרה, ועושה הפסק באותו יום של הראיה אפשר להקל לעשות את הבדיקה מהבוקר, אבל אשה שראתה ע"י בדיקת עד ונטמאה, נחלקו גדולי האחרונים האם אפשר להקל ולעשות את הבדיקה מהבוקר ונראה להחמיר, בספר טהרת הבית (סוף עמ' רפח) כותב שהג"ר שלמה קלוגר, והתהלה לדוד, אוסרים לאשה שנאסרה ע"י בדיקת עד, לעשות הפסק בבוקר ביום הראשון שנאסרה אבל בעל טהרת הבית מקל מס"ס.
מקורות: אשה שנטהרת לבעלה צריכה לעשות הפסק טהרה, כדי לראות שמעיינה נסתם, ולאחמ"כ לספור שבעה נקיים, וכל זמן שלא הפסיקה בטהרה, לא יכולה לספור שבעה נקיים, אפי' שברור לה שאין לה דם, וזה מפורש במשנה נידה (דף סח.) ובשו"ע סימן קצו סי' ה'.
נחלקו הפוסקים האם בדיקה זו, מהתורה או מדרבנן, לרוב השיטות הפסק טהרה מדאורייתא, כן הביא הגרע"א, והחוות דעת, וכן בעל ערוך השולחן ועוד מגדולי האחרונים.
מבואר בראשונים שהבדיקה לכתחילה תיהיה יותר סמוך לשקיעה, כמבואר בבית יוסף בשם הרא"ש, שכמה שיותר סמוך לשקיעת החמה יותר טוב, שלא נחוש שלאחר הבדיקה תראה שוב, וכך פוסק השו"ע סימן קצו סעיף א'- ובדיקה זו תהיה סמוך לבין השמשות, והכוונה 'סמוך' הסבירו הפוסקים, חצי שעה לפני בין השמשות, אבל בפירוש הב"י על הטור כתה הב"י מזמן מחה קטנה, ומוסיף הרמ"א- וכן נוהגים לכתחילה, ובדיעבד אפי' לא בדקה רק שחרית ומצאה אותה טהורה, סגי בכך.
וכתב בספר טהרת הבית (ח"ב עמ' רנז) וכן עוד מספרי האחרונים שגם מרן השו"ע יודה באשה שלא יכולה לבדוק סמוך לבין השמשות, שיכולה לבדוק את עצמה מהבוקר.
ושוב היתר זה הוא רק שעושה את ההפסק טהרה, לא ביום הראיה, כי ביום הראיה אסור לעשות הפסק לפני מנחה קטנה, כמובן שיש הבדל בין כתם וכו כנ"ל, וכל פעם שרוצה לעשות הפסק משחרית תשאל לחכם שח"ו לא תגיע לידי טעות.
