י״ב בתשרי ה׳תשפ״ז

»

Quick Answer

Transferring a child hand-to-hand between a husband and wife when the wife is in a state of Niddah is a complex halachic issue. According to Sephardic poskim, such as the Tashbetz, it is permissible to transfer a child aged six months or older who desires to move to the other parent, based on the principle that 'a living being carries itself,' provided there is no concern for physical contact. In contrast, Ashkenazic poskim, who follow the Rema, tend to forbid this due to concern for accidental touch or a general prohibition against passing objects. Therefore, it is particularly important to avoid transferring infants under six months old or sick children, and in all cases, extreme care must be taken to prevent any physical contact.

»

העברת ילד מיד ליד בימי איסור

תמונה של הרב נתן זידמן
הרב נתן זידמן
רב בית החולים איתנים לבריאות הנפש מו"ץ בבית ההוראה יד רמ"ה

הרב נתן

זידמן

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

בה"י

מאמר בנושא העברת ילד מיד ליד בימי איסור

הנידון שלנו האם מותר כשאשה נידה להעביר את הילד לבעלה או אסור, וכן על הצד שמותר האם זה תלוי בגיל הילד, ובאיזה מצב הוא נמצא וכו'
ונתחיל מעיקרי הדברים של איסור הושטה בימי איסור.
תוס' [בשבת יג: ד"ה בימי], מביא שרש"י הקדוש היה נזהר מלהושיט דבר לאשתו, והוא למד כן מתנד"א שאליהו הנביא אמר לאשתו של התלמיד שמת, "שמא הבאת לו שמן", שמשמע מכאן שאסור להושיט, אבל תוס' עצמם חולקים ואומרים שאין איסור הושטה בימי איסור, וגם דוחה את הראייה מתנד"א ששם רואים אח"כ שאליהו אמר לה "ונגע בך באצבע קטנה", רואים שהאיסור זה הנגיעה. בראשונים יש דעות לכאן ולכאן, המתירים הם, הסמ"ג והיראים, וכן כתב המגיד משנה בפירושו על הרמב"ם, המאירי מביא שזה חומרא גדולה לאסור הושטה אבל המחמיר כן תבוא עליו ברכה, אבל זה לא מעיקר ההלכה. האוסרים הושטה הם, הרא"ש והרשב"א, שהעידו שרש"י הקדוש לא העביר מפתח ליד אשתו בימי איסור, וטוב להחמיר גם בדבר ארוך שאין חשש שמא יגע.
השו"ע בסימן קצה סעיף ב', כתב ולא יושיט מידו לידה שום דבר, ולא יקבלנו מידה שמא יגע בבשרה, והש"ך מוסיף שהאיסור הוא גם על דבר ארוך, הרמ"א הוסיף לאסור גם לזרוק כלפי אשתו, פת"ש סק"ד מתיר לזרוק כלפי מעלה, שאשתו תתפוס, והסד"ט כתב שטוב להחמיר גם בזה.
לגבי הנידון שלנו, כותב התשב"ץ (ח"ג סי' נח) שמותר ליטול תינוק מידי אשתו כי חי נושא את עצמו, ובמקום אחר (שם סי' רל) הוא מבאר שהיא לא עושה כלום אלא התינוק עצמו יוצא מידי אמו ובא לידי אביו, הפת"ש סק"ג מביא את דברי התשב"ץ ודקדק מדבריו שזה רק בתינוק גדול והדרכי תשובה ס"ק ט כותב שזה מגיל חצי שנה, וכן אם הוא חולה או כפות יהיה אסור כי אין את הטעם שיוצא מידה, אלא רק את הטעם של נושא את עצמו [כגון בקטן, כי בכפות גם את היתר זה, אין]
ערוך השולחן, דחה את דבריו מטעם שכאן הבעיה זה שמא יגעו זה בזה ולא קשור לכאן ענין חי נושא את עצמו וכו'
שבט הלוי כתב שעיקר היתר התשב"ץ שלקחת תינוק שיוצא מעצמו זה כי זהדומה לזרוק, וכמו שלזרוק מותר אז גם הדין הזה מותר, ומכך כותב בעל שבט הלוי שלאשכנזים ההולכים לפי הרמ"א שאוסר לזרוק מיד ליד, גם דין זה יהיה אסור.
בטהרת הבית (חלק ב עמ' ק) פסק כתשב"ץ, אבל סיים והמחמיר תבוא עליו ברכה, וכן מתיר במקרה שהילד בוכה ולא דרך שחוק שהילד יקפוץ מיד ליד, כי זה דרך חיבה
בספר דרכי טהרה, סבר להתיר כתשב"ץ.
וכן צריך להוסיף שאם הילד מסרב ללכת לאביו אסור לאביו לקחת אותו מידי אימו מכל הטעמים, וגם יש לחשוש יותר לנגיעה באופן זה
היוצא לדינא, תינוק מחצי שנה ומעלה, שרוצה להגיע להורה השני, וצריך זאת, למעט דרך שחוק, לפוסקים לפי מרן אפשר להתיר, ועדיף להחמיר, ולפוסקים כהרמ"א אסור.
אם כך יש להיזהר שלא ישתעשע הילד בכך שיעבור מאבא לאמא וחזרה בדרך משחק גם אם הילד גדול, וכן תינוק קטן מתחת חצי שנה או ילד חולה או פגוע, אין להעבירו מאחד לשני ובנידון זה יש חשש גדול יותר שיגעו זה בזה אבל אם מדובר בתינוק או פעוט מעל גיל חצי שנה שרוצה לעבור ומושיט ידיו לאביו מותר לפי מרן לאבא לקחתו מידי אמו וכמובן יש להיזהר ביותר לקחתו בלי שתהיה נגיעה אך לאשכנזים אסור
.

הישארו מעודכנים

לקבלת עדכונים, הצטרפו לרשימת התפוצה של שערי הלכה ומשפט:

Frequently Asked Questions

1 האם מותר לאישה נידה להעביר ילד לבעלה?

הנידון ההלכתי לגבי העברת ילד מיד ליד בימי נידה נדון בהרחבה. בעוד שהתשב"ץ מתיר זאת בטעם "חי נושא את עצמו", פוסקים אחרים חולקים על כך או מתירים בתנאים מסוימים, ויש הממליצים להחמיר.

2 האם גיל הילד או מצבו משפיעים על ההיתר או האיסור?

כן, יש דעות בפוסקים המבחינות בין גילאים שונים. יש הסוברים שההיתר חל רק על תינוק גדול (כגון מגיל חצי שנה), וכן אם הילד חולה או כפות, ההיתר פחות רלוונטי. כמו כן, אם הילד מסרב לעבור, הדבר אסור.

3 מהו המקור ההלכתי לאיסור הושטה בין בני זוג בימי נידה?

איסור הושטה בין בני זוג בימי נידה נובע מחשש "שמא יגעו" זה בזה. השולחן ערוך פסק במפורש "ולא יושיט מידו לידה שום דבר", ופוסקים שונים דנו אם איסור זה חל גם על הושטת דבר ארוך או זריקה.

4 האם ישנן דעות שונות בקרב הפוסקים לגבי העברת ילד?

בהחלט. המאמר מציג מחלוקת רחבה בין הפוסקים. התשב"ץ מתיר, אך ערוך השולחן דוחה את טעמו. שבט הלוי וטהרת הבית מציעים גישות שונות, כאשר רבים ממליצים על חומרה במקרים מסוימים.