בה”י

מאמר בנושא העברת ילד מיד ליד בימי איסור

הנידון שלנו האם מותר כשאשה נידה להעביר את הילד לבעלה או אסור, וכן על הצד שמותר האם זה תלוי בגיל הילד, ובאיזה מצב הוא נמצא וכו’
ונתחיל מעיקרי הדברים של איסור הושטה בימי איסור.
תוס’ [בשבת יג: ד”ה בימי], מביא שרש”י הקדוש היה נזהר מלהושיט דבר לאשתו, והוא למד כן מתנד”א שאליהו הנביא אמר לאשתו של התלמיד שמת, “שמא הבאת לו שמן”, שמשמע מכאן שאסור להושיט, אבל תוס’ עצמם חולקים ואומרים שאין איסור הושטה בימי איסור, וגם דוחה את הראייה מתנד”א ששם רואים אח”כ שאליהו אמר לה “ונגע בך באצבע קטנה”, רואים שהאיסור זה הנגיעה. בראשונים יש דעות לכאן ולכאן, המתירים הם, הסמ”ג והיראים, וכן כתב המגיד משנה בפירושו על הרמב”ם, המאירי מביא שזה חומרא גדולה לאסור הושטה אבל המחמיר כן תבוא עליו ברכה, אבל זה לא מעיקר ההלכה. האוסרים הושטה הם, הרא”ש והרשב”א, שהעידו שרש”י הקדוש לא העביר מפתח ליד אשתו בימי איסור, וטוב להחמיר גם בדבר ארוך שאין חשש שמא יגע.
השו”ע בסימן קצה סעיף ב’, כתב ולא יושיט מידו לידה שום דבר, ולא יקבלנו מידה שמא יגע בבשרה, והש”ך מוסיף שהאיסור הוא גם על דבר ארוך, הרמ”א הוסיף לאסור גם לזרוק כלפי אשתו, פת”ש סק”ד מתיר לזרוק כלפי מעלה, שאשתו תתפוס, והסד”ט כתב שטוב להחמיר גם בזה.
לגבי הנידון שלנו, כותב התשב”ץ (ח”ג סי’ נח) שמותר ליטול תינוק מידי אשתו כי חי נושא את עצמו, ובמקום אחר (שם סי’ רל) הוא מבאר שהיא לא עושה כלום אלא התינוק עצמו יוצא מידי אמו ובא לידי אביו, הפת”ש סק”ג מביא את דברי התשב”ץ ודקדק מדבריו שזה רק בתינוק גדול והדרכי תשובה ס”ק ט כותב שזה מגיל חצי שנה, וכן אם הוא חולה או כפות יהיה אסור כי אין את הטעם שיוצא מידה, אלא רק את הטעם של נושא את עצמו [כגון בקטן, כי בכפות גם את היתר זה, אין]
ערוך השולחן, דחה את דבריו מטעם שכאן הבעיה זה שמא יגעו זה בזה ולא קשור לכאן ענין חי נושא את עצמו וכו’
שבט הלוי כתב שעיקר היתר התשב”ץ שלקחת תינוק שיוצא מעצמו זה כי זהדומה לזרוק, וכמו שלזרוק מותר אז גם הדין הזה מותר, ומכך כותב בעל שבט הלוי שלאשכנזים ההולכים לפי הרמ”א שאוסר לזרוק מיד ליד, גם דין זה יהיה אסור.
בטהרת הבית (חלק ב עמ’ ק) פסק כתשב”ץ, אבל סיים והמחמיר תבוא עליו ברכה, וכן מתיר במקרה שהילד בוכה ולא דרך שחוק שהילד יקפוץ מיד ליד, כי זה דרך חיבה
בספר דרכי טהרה, סבר להתיר כתשב”ץ.
וכן צריך להוסיף שאם הילד מסרב ללכת לאביו אסור לאביו לקחת אותו מידי אימו מכל הטעמים, וגם יש לחשוש יותר לנגיעה באופן זה
היוצא לדינא, תינוק מחצי שנה ומעלה, שרוצה להגיע להורה השני, וצריך זאת, למעט דרך שחוק, לפוסקים לפי מרן אפשר להתיר, ועדיף להחמיר, ולפוסקים כהרמ”א אסור.
אם כך יש להיזהר שלא ישתעשע הילד בכך שיעבור מאבא לאמא וחזרה בדרך משחק גם אם הילד גדול, וכן תינוק קטן מתחת חצי שנה או ילד חולה או פגוע, אין להעבירו מאחד לשני ובנידון זה יש חשש גדול יותר שיגעו זה בזה אבל אם מדובר בתינוק או פעוט מעל גיל חצי שנה שרוצה לעבור ומושיט ידיו לאביו מותר לפי מרן לאבא לקחתו מידי אמו וכמובן יש להיזהר ביותר לקחתו בלי שתהיה נגיעה אך לאשכנזים אסור
.