חינוך לאיסור יחוד
שאלה: האם מותר לילד מתחת לגיל שלש עשרה שאינו בר מצוה להתייחד עם ילדה מתחת לגיל שתים עשרה שאינה בת מצוה.
תשובה: כתב בשו”ע (אבה”ע סי’ כ”ב סעי’ י”א): תינוקת שהיא פחותה מבת שלש ותינוק פחות מבן תשע, מותר להתייחד עמהן, שלא גזרו אלא על יחוד אשה הראויה לביאה ואיש הראוי לביאה.
כתב בים של שלמה (קידושין פ”ד סוס”י כ”ב) בדעת הסמ”ג, שצריך שאחד מהם יהיה בר עונשין, דהיינו שאם האיש בן י”ג שנים אסור לו להתייחד עם אשה אפילו בת ג’ שנים, ואם האשה בת י”ב שנים אסור לה להתייחד עם איש בן ט’ שנים, אבל אם שניהם אינם ברי עונשים, אפילו שהאיש בן ט’ שנים שהוא ראוי לביאה והאשה בת ג’ שנים שראויה לביאה אין בזה איסור.
וכדברי הים של שלמה פסק להלכה הגרי”ש אלישיב (קובץ בית הלל גליון מ”ב עמ’ ל”ד), והוסיף שאין בזה דין חינוך. וכן פסק בספר דבר הלכה (סי’ ב’ סעי’ ח’).
בשו”ת שבט הלוי (ח”ה סי’ ר”ד אות ג’) הביא את דברי הים של שלמה, וכתב על דבריו וז”ל, ולע”ע לא ידעתי בעניי למה לא שייך גדר חינוך גם בקטן וקטנה מאיסור יחוד, דהא חינוך שייך להלכה גם בפרישה מאיסורים ועיין באו”ח סי’ שמ”ג, והוא ענין חמור של עריות, ואפילו יחוד פנויה שהוא דרבנן, והבת פחותה מבת י”ב לא הגיע עדיין לנדות, מכ”מ גם בדרבנן שייך חינוך, ובפרט ענין המורגל הרבה כיחוד, עכ”ל. ונראה שאינו חולק על היש”ש לדינא, רק מתקשה בדבריו. אמנם בקובץ מבית לוי (גליון ד’ עמ’ מ”ג) הובא שהשבט הלוי פסק, שמן הראוי לחנך את הקטנים ולמונעם מאיסור יחוד. ומכל מקום משמע, שאינו פוסק שיש בזה חיוב חינוך, ורק שראוי לחנכם לזה.
בחוט שני (יחוד עמ’ רט”ו) הביא הגר”נ קרליץ את דברי הים של שלמה, וג”כ תמה מדוע אין חיוב לחנך הקטנים בזה כמו בשאר איסורים. ומסיק שלמעשה אין להתיר כיון שמצוי בזה מכשולות. ובזמנינו בפרט מן הראוי לחנכם להיזהר מיחוד זה, וכך היא ההנהגה הראויה.
וצ”ע לפוסקים שיש לחנך קטנים להימנע מאיסור יחוד, מאיזה גיל יש לחנכם. האם יש לחנך ילד מגיל תשע, שמגיל זה אסור לגדולה להתייחד איתו הואיל וביאתו ביאה, או שיש לחנכו אף קודם לזה, מעת שהוא בר הבנה ומבין האיסור. כמו כן יש להסתפק על קטנה האם יש לחנכה מגיל שלש, שמגיל זה אסור לגדול להתייחד איתה, הואיל שמגיל שלש ראויה לביאה. אמנם נראה שבגיל שלש אינה ברת הבנה להבין את האיסור שבזה. וא”כ צ”ע מאיזה גיל יש לחנכה. ולכאורה מגיל שש או שבע.
העולה לדינא, יש פוסקים הסוברים שאיסור יחוד קיים רק אם האיש או האשה הם גדולים ברי עונשין, אבל אין חיוב לחנך קטן וקטנה להימנע מלהתייחד זה עם זו. ויש פוסקים הסוברים שראוי לחנכם להימנע מיחוד.
