ב”ה

אשה בהריון שראתה פעמיים דם אחרי ששימשה.

שאלה: אישה בהריון ששימשה עם בעלה ולאחר מספר דקות כן היא קינחה את עצמה בנייר טישו (שלא מקבל טומאה) וראתה דם, לאחר מספר ימים שוב שמשה עם בעלה וראתה דם מיד לאחר התשמיש על מגבת צבעונית בהירה (צבע בז’), מה דינה (לטענת הרופא כנראה שדימום זה נובע בגין כך שהאישה הטלטלה נסעה בדרך הרבה שעות)?
תשובה: האשה טהורה ואין לה ולבעלה מה לחוש.
מקורות: בראשית יש לציין שדין אשה שרואה מחמת תשמיש שלש פעמים שהיא נאסרת על בעלה נאמר גם שהיא בהריון או זקנה או מניקה אפ’ שהיא מסולקת דמים כמ”ש הנודע ביהודה והחתם סופר והובאו בפתחי תשובה (סימן קפז סק”ה) וע’ בטה”ב (ח”א ע’ רע).
אך בנדון דידן אין לאישה דין רמ”ת מכמה סיבות וכפי שאפרט.
א. כל דין אשה שרואה מ”ת, שלש פעמים ברציפות, שהוחזקה האשה לרואה מחמת תשמיש, זהו דוקא אם בדקה עצמה קודם התשמיש ומצאה טהורה ,אחר התשמיש מצאה דם, אבל אם לא בדקה עצמה קודם התשמיש, אינה נחשבת לרואה מחמת תשמיש, כי יתכן שהיתה טמאה עוד קודם התשמיש, מבלי שתדע על כך ונמצא שלא התשמיש הוא שגרם לה את ראיית הדם. וכאן האשה לא בדקה עצמה לפני תשמיש. טה”ב ע’ רח והלאה.
ב. אשה שבדקה עצמה שלש פעמים זמן מופלג לאחר התשמיש יותר משלש דקות (לשיטה המחמירה טה”ב ח”א ע’ רטז והלאה), ובכל פעם מצאה דם, אף שיש להסתפק שמא היה הדם בשעת התשמיש, אינה נחשבת רואה מחמת תשמיש ולא נאסרת על בעלה. וכאן האשה בפעם הראשונה בדקה את עצמה לאחר מספר דקות.
ג. אם מצאו האיש או האשה דם לאחר התשמיש, באופן שדם זה דינו כדין כתם בלבד, אין להחשיבו כלל כראייה מחמת תשמיש. ולכן אם נמצא דם שלש פעמים מיד לאחר התשמיש על בגדו של האיש, ולא על העד שהוכן לקנח בו לאחר התשמיש, דינו ככתם, אין האשה נחשבת רואה מחמת תשמיש. וכן אם הכתם פחות מכגריס ועוד, או על דבר צבוע, או על דבר שאינו מקבל טומאה, טהורה היא. טה”ב ע’ רסח והלאה. וכאן גם בבדיקה הראשונה היה הדם על דבר שאינו מקבל טומאה (טישו) וגם בפעם השנייה זה היה על מגבת צבעונית אפ’ שהיא בהירה דינה שאינה מקבלת טומאה כמבואר בטה”ב ח”א ע’ תי.
ד. וכל מקום שראתה דם אחר התשמיש, באופן שאין ראייתה נחשבת מחמת תשמיש, אפילו ראתה כך כמה וכמה פעמים מותרת, ואין חילוק בין ראתה שלש פעמים ברציפות או ארבעים וחמשים פעם, בכל ענין אינה נאסרת על בעלה, ומותרת לו אם הדם שראתה טהור שהיה על דבר שאינו מקבל טומאה או צבעוני כמו כן אין מורים לה מכאן ולהבא לבדוק עצמה תיכף ומיד לאחר התשמיש, שכיון שלא הוחזקה לרואה מחמת תשמיש, אין להכניסה לספק זה בידים ולגרום לה להיאסר על בעלה. מקור דינים אלו טה”ב ח”א ע’ ריט.