בס"ד

אכילת חמץ כשמסופק האם עבר עליו הפסח

שאלה
נשאלתי מה הם הכללים לאחר הפסח, האם מותר לקנות חמץ מכל חנות? וכן האם מותר לאכול חמץ אצל מי שאני יודע שלא מכר את חמצו?.
תשובה
גם לאחר שעבר חג הפסח, ואיסורי חמץ נגמרו להם, מ"מ ישנו איסור חמץ שקיים דווקא לאחר הפסח, הא כיצד? האיסור נקרא "חמץ שעבר עליו הפסח"
רקע והסבר על גזירת חכמים זו
חכמים גזרו על חמץ שהיה ברשותו של אדם במהלך חג פסח, שאסור באכילה ובהנאה. ואיסור זה הוא קנס שקנסו חכמים, על שעבר על איסור "בל יראה ובל ימצא" במשך 7 ימי החג. ומיד לאחר הפסח נאסר חמץ זה על כל אדם מישראל, ולא רק על מי שהשהה אותו. ואין הבדל האם עבר על האיסור במהלך החג, אלא בין שהיה אצלו כל פסח ובין שהיה אצלו בחלק מהחג, כגון שמצאו או קיבלו מן הנכרי באמצע חול המועד, במקרים אלו, החמץ אסור באכילה ובהנאה לכל ישראל לאחר הפסח. ולא חילקו חכמים בגזרתם בין הבעלים לשאר אנשים, וכן לא חילקו בין מזיד לאנוס, כדי שלא יניח אדם את חמצו עד לאחר הפסח ויאמר אנוס הייתי.

נמצא, שבקניות לאחר הפסח, צריך לדרוש מהמוכר תעודת מכירת חמץ בתוקף מהשנה הנוכחית. כדי לוודא שהחמץ שברשותו מותר באכילה. כי יכול להיות שיש על חבילת החמץ את ההכשר הכי מהודר, אך אם עבר עליו הפסח ברשותו של המוכר, אזי הוא אסור באכילה ובהנאה.
ההלכה בדיעבד
קרה וקנה מחנות בלי תעודת מכירת חמץ מעודכנת. יש לחלק בין חמץ שתאריך הייצור לאחר הפסח, שבמקרה כזה החמץ מותר באכילה ובהנאה, מפני שמוכח שהמוצר הגיע לרשותו של המוכר לאחר הפסח ולא נאסר.
גם במקרה שלא ניתן לבדוק את תאריך הייצור, יש לחלק בין דברים שהמחזוריות שלהם יומיומית ומידי יום מגיעה לחנות סחורה חדשה, שאותם ניתן לקנות כמו לחם. לבין דברים שהמחזוריות שלהם היא לתקופה ארוכה, שבהם ישנו ספק האם הם אסורים או מותרים וכמו שיבואר בהמשך בדין ספקות.

הדין בספקות
היות ומקורו של איסור זה הוא קנס של חכמים, לכן יש לנו כלל שספק דרבנן מותר. ולכן במקרים מסוימים ניתן להקל בספקות אך גם בזה צריך לדעת שספק שאפשר לבררו אינו נחשב לספק ולכן כל דבר שאפשר לברר, נברר. ורק אם ישנו ספק בדין, או במציאות שאי אפשר לבררו יחשב לספק.

למעשה, כאשר מתעורר ספק אם מעורב במוצר חמץ ולא ניתן לברר, או שיש ספק אם בכלל המוצר הזה חמץ במקרה כזה המוצר מותר באכילה מהטעם הנ"ל.
כשיש ספק אם נמכר לגוי או שיש ספק אם עבר עליו הפסח יש שמתירים בהנאה ולא באכילה, ויש המתירים אף באכילה. וכדאי שכל אדם ישאל חכם וכמאמר רבותינו בפרקי אבות "עשה לך רב והסתלק מן הספק".

מקורות: שולחן ערוך אורח חיים סימן תמ"ח, שו"ע הרב או"ח סימן תמ"ח סעיפים א, ל, ילקוט יוסף מועדים סימן תמ"ח, הכשרות פרק ו סעיפים קט, קיא.